הפרעת קשב או השראת קשב?

דמיינו את הסיטואציה: אבא שלי יושב איתי, ילדה בכיתה א׳, ומנסה להכין איתי שיעורים בחשבון. הוא שואל כמה זה 4 ועוד 2, ואני עונה 6. הוא שואל שוב, ואני עונה 8. אותה שאלה, ובכל פעם תשובה אחרת 😅 שנים אחר כך סיימתי בגרות של 5 יחידות במתמטיקה. בפרק 17 של קשב ובינה A(I)DHD אני מראיינת את עצמי באמצעות בטית הבוטית. בעשר דקות בלבד אני מספרת על הקשר בין זיכרון עבודה לחישובים, גם מנקודת המבט של מומחית בתחום וגם מהחוויה האישית שלי כמי שמתמודדת עם קושי בזיכרון עבודה. כמה מורכב זה בעצם לחבר 4 ועוד 2? כשאנחנו מחשבים, אנחנו צריכים להחזיק מספרים בזיכרון, לעבד אותם ולזכור את רצף הפעולות. כשזיכרון העבודה לא עומד בעומס, גם תרגיל פשוט עלול להפוך לאתגר, ואין לזה שום קשר להבנה המתמטית. אני מספרת על השעות שישבתי על תרגילים לקראת הבגרות, על המאבק הפנימי לא להציץ בדף הפתרונות של בני גורן 🙈, ואלו אסטרטגיות פיתחתי לשם פיתוח החשיבה ופתרון התרגילים. אני מדגישה את הקשר שיכול להיווצר בין קושי בחישובים לחרדת מתמטיקה, ועל דרכים מעשיות שבהן הורים ומורים יכולים לעזור. חשוב לזכור! ילד שמתקשה בחישוב יכול בהחלט להבין מתמטיקה. מכירים ילד או ילדה שזה…

"🎧 6 דקות על היפרפוקוס בהקשר למגבלת קיבולת זיכרון עבודה בשונה מהפרעת קשב. "שאת יושבת ללמוד, גם מטוס יכול ליפול על הבית ולא תדעי מזה" 😄 האמת? בזכות היכולת הזאת להיכנס לעומק ולהתמקד במשימה לאורך זמן, עשיתי דוקטורט. בפרק זה אני עורכת ראיון עצמי עם 'בטי הבוטית' ודנה בקשר בין היפרפוקוס, זיכרון עבודה וקשב. חשוב להבחין בין היפרפוקוס על בסיס קשב - כאשר משהו מתמקד מתוך עניין במשימה ואז האדרנלין עושה את עבודת המיקוד (במקום דופמין), לעומת מקרים בהם היפרפוקוס הוא לא “תסמין” של הפרעת קשב, אלא תוצאה של האופן שבו זיכרון העבודה שלנו מתמודד עם מידע 'עודף': כשקיבולת זיכרון העבודה מוגבלת וקשה להחזיק כמה גירויים בו־זמנית, יכול להיות שהמוח פשוט “סוגר את הדלת” על כל מה שמסביב ומתמקד בדבר אחד. איך יודעים? כאשר מדובר במגבלת קבולת זיכרון עבודה, ההיפרפוקוס מופיע בכל סיטואציה, לא רק בסיטואציה של עניין וסקרנות. בפרק אני מדברת על הקשר בין היפרפוקוס, קשב וזיכרון עבודה, על עוגנים חיצוניים שיכולים לעזור לשליפת מידע, וגם על החוזקות שיכולות לצמוח מתוך הקושי – כמו העמקה, למידה עצמאית ואוטודידקטיות. פרק על קושי, על היפרפוקוס, על אסטרטגיות…

מרוכזת, מתכננת ו... שוכחת: האם כל קושי בזיכרון הוא הפרעת קשב? איך יכול להיות שאני יושבת בהרצאה, מרוכזת, מבינה, זוכרת את הרעיונות החשובים – וכמה דקות אחר כך מתקשה לספר מה היה שם?"אני יודעת את זה. אני פשוט לא מצליחה להגיד לך עכשיו." זו בדיוק השאלה שמובילה את הפרק הזה, שבו אני משתפת את הסיפור שלי עם זיכרון העבודה: הקושי לשלוף מידע מילולי, הצורך ב"קצה חוט" כדי להגיע למה שכבר נמצא בראש, והדרך שבה מצגות, שקפים וטכנולוגיה הפכו עבורי לעוגנים של זיכרון. ומה שמעניין במיוחד הוא השאלה: האם כל קושי בזיכרון עבודה הוא בהכרח הפרעת קשב? אצלי התמונה מורכבת יותר. לצד הקושי הזה, יש לי יכולת גבוהה להתמיד במשימה, להיכנס להיפרפוקוס, לתכנן לטווח ארוך, לפרק משימות מורכבות ולחשוב קדימה. אז איפה בדיוק נמצא הקושי? פרק על ההבדל בין לא לדעת לבין לדעת – אבל לא תמיד להצליח להגיע למה שכבר נמצא בראש. זיכרון העבודה-שומר הראש שלנו | ד"ר בטי שרייבר קישור למאמר אקדמי המפריד בין 2 המנגנונים https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S1364661323002061 פרטים עלי :⁠⁠⁠⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠⁠⁠⁠ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות,…

פרק זה מוקדש באהבה, לשירי וילד -בעלת בי"ס ריתמו לפלמנקו- שם אני רוקדת בשנים האחרונות בהנאה רבה ולמורתי גאיה , ליאיר - המורה האגדי שלי לריקוד אירי ולאסי חסקל המורה שלי לריקודי בטן. 💃 הפרעות קצב וריקוד מה קורה כשאת אוהבת לרקוד, אבל המוח שלך מתקשה לזכור את רצף הצעדים? בפרק הזה אני מתראיינת עם בטית הבוטית :) ומשתפת לראשונה בסיפור האישי שלי עם זיכרון עבודה — דרך הריקוד. כבר מילדות התקשיתי לעקוב אחרי רצפים של צעדים, לבצע שתי פעולות במקביל ולזכור מה מגיע עכשיו. אפילו לא התקבלתי פעם לאודישן של להקת ריקוד. אבל למרות הקושי, מעולם לא הפסקתי לרקוד. להפך — עד היום, בכל שיעור ריקוד יש עבורי הנאה צרופה, לצד לא מעט תסכול. אני מספרת איך זה מרגיש להיות בשיעור שבו כולם כבר יודעים את הרצף, ואני עדיין מנסה להיזכר בצעד הבא; מה קורה כשצריך גם לזכור את התנועה, גם לבצע אותה וגם להקשיב להוראות — ולמה לפעמים זה פשוט יותר מדי עבור זיכרון העבודה. זהו סיפור על קושי, אבל גם על אהבה גדולה לריקוד, על התמדה ועל האפשרות להמשיך לעשות משהו שאנחנו אוהבים — גם כשהמוח שלנו עושה את זה בדרך קצת אחרת. פרטים עלי :⁠⁠⁠⁠…

"כל מה שיש לי בראש פשוט לא מצליח להגיע לדף." עבור אנשים עם דיסלקציה ודיסגרפיה על בסיס שפתי, זו יכולה להיות המציאות היומיומית. בזמן הכתיבה הם נאבקים על משאב קוגניטיבי יקר – זיכרון העבודה. כשהמוח צריך להשקיע מאמץ רב רק כדי לחשוב איך לאיית את המילה, חלק גדול מקיבולת זיכרון העבודה מתמלא. ואז נשאר פחות מקום לחשוב על מה שרוצים להגיד, לנסח רעיון, לארגן אותו ולכתוב אותו. אז למה לפעמים אדם יכול להסביר בעל פה רעיון מצוין – אבל כשהוא צריך לכתוב אותו, משהו בדרך משתבש? ובפרק הזה אני גם מגיעה לשאלה המפתיעה: אם הבעיה היא הכתיבה, האם הקלדה במחשב באמת תפתור אותה? התשובה אולי לא תהיה מה שאתם חושבים.קישור לפוסט : דיסגרפיה: מאפיינים וטכנולוגיה | ד"ר בטי שרייברכיצד להשתמש בהקלדה קולית במסמך Google Docs? | ד"ר בטי שרייבר הבעה מהנה ויוצרת של ספר דיגיטלי | ד"ר בטי שרייברפרטים עלי :⁠⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠⁠ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה. ⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP יש להם רעיונות, יש להם ידע, יש להם מה להגיד.…

דמיינו רץ מרתון שמתבקש, באמצע הריצה, להמציא סיפור שלם ולספר אותו. הוא לא יכול, כי כל זיכרון העבודה שלו תפוס בשרירים, בנשימה ובדרך. כך מרגישה כתיבה לילדים ולמבוגרים עם דיסגרפיה על בסיס מוטורי. בפרק החמישי בסדרת זיכרון העבודה, והשני שעוסק באוטומציה, נדבר על: • מה קורה כשהמעבר מהראש, אל היד, אל הדף לא אוטומטי • דיסגרפיה על בסיס מוטורי לעומת דיסגרפיה על בסיס שפתי • למה כתב יד לא קריא פוגע בראש ובראשונה בכותב עצמו • ה"עונש הכפול": השארה בהפסקה כדי להשלים העתקה מהלוח • מה גיליתי בעבודת התזה שלי על הקלדה במחשב נייד אצל נערים עם דיסגרפיה • מתי נכון לשחרר מכתיבה ביד ולעבור להקלדה "הבעיה היא לא שאין רעיונות בראש. הבעיה היא הדרך הארוכה שהרעיון צריך לעבור: מהראש, אל היד, אל הדף." בפרק הבא: אוטומציה של כתיבה אצל אנשים עם דיסגרפיה על בסיס שפתי ודיסלקציה. שנה טובה, שנה של שחרור ממגבלות, עקיפת קשיים והנאה מהיכולות שלכם 🍎 מצורפים קישורים ל 2 פוסטים מהאתר שלי בנושא: עקיפת קשיים בהבעה בכתב | ד"ר בטי שרייברדיסגרפיה: מאפיינים וטכנולוגיה | ד"ר בטי שרייברלימוד הקלדה עיוורת | ד"ר בטי שרייבר כלי מומלץ לאימון הקלדה בעברית:…

אוטומציה של זיכרון עבודה- כשהמוח מפסיק לחשוב על כל צעד איך יכול להיות שבשיעור הנהיגה הראשון אנחנו צריכים לחשוב על כל דבר קטן ואחרי כמה שנים של נהיגה אנחנו יכולים לנהוג, לדבר, להקשיב לפודקאסט – ולפעמים אפילו לא לזכור איך הגענו הביתה? התשובה קשורה למנגנון מרתק שנקרא אוטומציה של זיכרון העבודה: כשהפעולות הופכות לאוטומטיות, המוח מפנה מקום לדברים אחרים. ומה קורה כשהאוטומציה הזו לא מתרחשת בקריאה? כאן נגלה מה ההבדל בין אדם עם הפרעת קשב לאדם עם דיסלקציה – ולמה לפעמים אפשר לקרוא עמוד שלם ולהגיע לסופו בלי להבין או לזכור כמעט דבר (הפרעת קשב) או שאי אפשר אפילו להתחיל לקרא אפילו את הכותרת (דיסלקציה).

כמה דברים אתם באמת יכולים להחזיק בראש בו־זמנית? הפרק מזמין אותנו להסתכל אחרת על הרגעים שבהם אנחנו אומרים: "אבל הוא הרי יודע את זה!" אולי הבעיה היא לא במה שהוא יודע – אלא בכמה הוא יכול להחזיק בראש באותו רגע? למה אנחנו זוכרים מספר טלפון לכמה שניות – ואז פתאום שוכחים? למה ילד יודע לפתור תרגיל חשבון, אבל הולך לאיבוד באמצע התרגיל? ואיך ייתכן שאנחנו מכירים את המידע, אבל ברגע האמת הוא פשוט… נעלם? בפרק נתאר את אחד המאפיינים המרכזיים של זיכרון העבודה – הקיבולת שלו: היכולת המוגבלת שלנו להחזיק רצף של פריטים ומידע בראש ולפעול איתם. נבין כיצד קיבולת זיכרון העבודה משפיעה על הלמידה ועל התפקוד היומיומי של ילדים ומבוגרים, מדוע אנשים עם הפרעת קשב עלולים לחוות עומס גדול במיוחד, ומה קורה במוח ברגע של "בלאקאוט" – כשהמידע מוכר לנו, אבל תחת עומס אנחנו פשוט לא מצליחים לשלוף אותו.

6 דקות על זיכרון העבודה Working memory האם אי פעם הרגשתם שהמוח שלכם הוא כמו חדר ארונות מבולגן - שבו כל הבגדים זרוקים בערמה על הרצפה במקום להיות מאוחסנים במסודר במגירות - הפרק הזה בשבילכם! הבגד נמצא שם, שום דבר לא נזרק, שום דבר לא אבד. אבל כשצריך למצוא דווקא את החולצה הזו, ברגע הזה - פתאום זה הופך למשימה בלתי אפשרית. זה בדיוק מה שקורה גם בזיכרון שלנו. זיכרון העבודה אחראי על שני תהליכים : אחסון - השמירה של המידע, ושליפה - היכולת להוציא אותו כשצריך. הפרק הזה עוצר רגע ובוחן את המנגנון המרתק הזה: מה קורה כשהמידע קיים אי שם בפנים, אבל השליפה שלו הופכת למסע של חיפוש מחט בערימת שחת? וזו החוויה של רבים מאנשים (קטנים וגדולים) עם הפרעת קשב. לפני שמדברים על פתרונות - קודם צריך להבין את התופעה. וזה בדיוק מה שקורה בפרק הזה. האזנה נעימה. פרטים עלי : https://betty-ai-hub.lovable.app/ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה. https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP

"תביא בבקשה את הנעליים, שים את התיק במקום ותיקח מים" 🎒👟 מכירים את זה שביקשתם מהילד שלוש פעולות פשוטות, וכעבור שלוש דקות הוא חוזר מהחדר עם… לגו בצורת דינוזאור, כשהוא יחף לחלוטין ושכח שבכלל דיברתם? זה לא שהוא "עושה דווקא", וזה לא חוסר אכפתיות. זה פשוט שומר הראש של המוח שלו שהחליט לשנות מסלול. זיכרון העבודה הוא אחד המנגנונים המרתקים שפועלים בתוכנו בכל שבריר שנייה. הוא נמצא שם תמיד, סורק את הסביבה ומקבל עבורנו החלטות ניהוליות קריטיות: איזה מידע יעבור עיבוד, ואיזה מידע ילך לאיבוד. זיכרון העבודה הוא אחד מהתפקודים הניהוליים המשמעותיים ביותר שלנו -תפקודי האונה הפרונטלית. הוא אפילו גר בשכנות עם מערכת הקשב ולכן משפיע ומושפע ממנה. בכל רגע נתון אנחנו מופצצים באלפי גירויים – קולות, מראות, ריחות ואפילו תחושות ורגשות פנימיים. זיכרון העבודה פועל כסלקטור קפדני ומחליט מה נכנס פנימה לפי שלושה קריטריונים מרכזיים: חשיבות המידע – האם זה קריטי עבורי כרגע? רלוונטיות – עד כמה זה נוגע למה שאני עושה ממש עכשיו? ידע קודם – האם המידע החדש מתחבר למשהו שכבר קיים אצלי במערכת? כאן נכנסת לפעולה יכולת-על נוספת של זיכרון העבודה: שליפה מהירה…

שיחה (בת שעה) שלי עם עם פרופ' ברק דיין על קשב, הפרעה ובעיקר השראה. פרופסור ברק דיין הוא ראש המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון ויצמן, והמדען הראשי של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית Quantum Source, המפתחת ליבת מחשב קוונטי פוטוני. הפרק מוקדש לדודי האהוב ז"ל משה דיין. בשיחה ברק מספר על תפיסת האבהות של משה- לברק הילד הסקרן. קישור לראיון המלא ביוטיוב, כולל סיור במעבדה https://youtu.be/s0F-9rj45nc?is=3BAHv957rsghY1SH על פרופ' ברק דיין: https://www.hamartzim.co.il/lecturer/%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F/ מידע נוסף https://www.globes.co.il/news/sparticle.aspx?did=1001545467 סרטון הסברה שלי דרוש עובד עם הפרעת קשב פוסט שלי "השראת קשב" פרטים עלי :⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה. ⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠

בפרק אדבר על פתרונות לאתחול משימות אצל מבוגרים באמצעות טיימרים משימתיים ואימוץ הצ׳אט לאתחול משימות. סרטון הדרכה לעבודה עם הטיימר של ווינדוס מאמרים רלוונטיים מהאתר שלי: הרגע האחרון זה השם השני שלי | ד"ר בטי שרייבר למה אני תמיד מחכה ל"רגע האחרון" ? | ד"ר בטי שרייבר- עם סרטון TED פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה. ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠

בפרק אדבר על תפקוד ניהולי "אתחול משימות" Initiation . אדבר על החשיבות לפתרונות ויזואליים של מדידת זמן לילדים לצורך אתחול משימות . טיימרים להתארגנות הבוקר ולמהלך היום ADHD | ד"ר בטי שרייברמוזמנים לעקב ולהתעדכן במגוון הערוצים ובקבוצת הווסטאפ השקטה בלחיצה על הקישור⁠ ניהול זמן ומשימות בכיתה עם אפליקציית classroom screen ⁠ פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה. ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠

מדוע לאנשים עם הפרעת קשב יכולים להתגייס למשימות מעניינות אבל בלתי אפשרי עבורם להתגייס למטלות משעממות? קושי באתחול משימה או דחיינות? פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה. ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠

מהו אמדן זמן ומה הקשר בין דופמין לשעון הפנימי שלנו? חמרים נוספים בנושא זה: מאמר אקדמי שכתבתי : כמה זמן זה לוקח ? מאמר מחקרי על אמדן זמן להפרעות בקשב ובלמידה | ד"ר בטי שרייבר פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠ קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה. ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠

כיצד הדופמין מאפשר התגייסות למשימות? חמרים נוספים-פוסטים שכתבתי הרגע האחרון השם השני שלי למה אני תמיד מחכה ל"רגע האחרון" ? | ד"ר בטי שרייבר מוזמנים לעקוב ולהתעדכן במגוון הערוצים , כולל קבוצת ווטסאפ שקטה בלחיצה על הקישור ⁠⁠קבוצת העידכונים שלי בווטסאפ- מחקרים , סדנאות ועוד ⁠⁠

מתי התחלתי לעסוק ביישומים טכנולוגיים להפרעות בקשב ובלמידה? המח הניהולי שלנו מוזמנים לעקוב ולהתעדכן במגוון הקישורים והרשתות החברתיות בלחיצה על הקישור ⁠⁠קבוצת העידכונים שלי בווטסאפ- מחקרים , סדנאות ועוד ⁠⁠ האתר שלי www.bettys.co.il

ברוכים הבאים ל"קשב עם בינה | A(I)DHD" הפודקאסט שבו הטכנולוגיה משתלבת בשלמות בשירותם של אנשים עם הפרעת קשב ולקויות למידה. מוזמנים לעקב ולהתעדכן במגוון הערוצים ובקבוצת הווסטאפ השקטה בלחיצה על הקישור⁠ ⁠קבוצת העידכונים שלי בווטסאפ- מחקרים , סדנאות ועוד האתר שלי : www.bettys.co.il בפודקאסט נבין את המוח הניהולי של אנשים עם הפרעת קשב ולקות למידה, נכיר את המאפיינים הייחודיים שלהם, ונשאל: איך ניתן לעקוף את הקשיים האובייקטיביים איתם הם מתמודדים? יחד, נגלה את פלאי הבינה המלאכותית ככלי עוצמתי המשמש כ"מחשב מסלול מחדש", והופך את האתגרים היומיומיים להזדמנויות להצלחה. הפודקאסט מיועד לאנשי חינוך, הורים, סטודנטים, לומדים עצמאיים וכל מי שרוצה לרתום את הטכנולוגיה לטובת למידה חכמה, מותאמת אישית ופורצת דרך. האזנה נעימה! ד"ר בטי שרייבר מומחית בתחום הפרעות קשב, לקויות למידה, תפקודים ניהוליים בשילוב יישומי בינה מלאכותית. חוקרת ומרצה בתכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים.

מה מניע אנשים לומר את המשפט "יש לך פוטנציאל אבללל..." ומדוע לא רצוי להשתמש בו? ברוכים הבאים ל"קשב עם בינה | A(I)DHD" הפודקאסט שבו הטכנולוגיה משתלבת בשלמות בשירותם של אנשים עם הפרעת קשב ולקויות למידה. ⁠מוזמנים לעקב ולהתעדכן במגוון הערוצים ובקבוצת הווסטאפ השקטה בלחיצה על הקישור⁠⁠ ⁠⁠קבוצת העידכונים שלי בווטסאפ- מחקרים , סדנאות ועוד ⁠ האתר שלי :⁠ www.bettys.co.il⁠ בפודקאסט נבין את המוח הניהולי של אנשים עם הפרעת קשב ולקות למידה, נכיר את המאפיינים הייחודיים שלהם, ונשאל: איך ניתן לעקוף את הקשיים האובייקטיביים איתם הם מתמודדים?