פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360

אורח: פרופ' חיים סוכובסקי, ראש המעבדה לפמטו-ננו בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב. אחד הכיוונים המבטיחים כיום בעולם המדע והטכנולוגיה הוא מחשוב קוונטי פוטוני - מחשבים המנצלים את התכונות הקוונטיות של חלקיקי אור, פוטונים, לצורך עיבוד מידע. בניגוד למחשבים רגילים, מערכות קוונטיות מנצלות תופעות כמו סופרפוזיציה והתאבכות כדי לבצע פעולות חישוביות באופן מקבילי ביעילות גבוהות מאוד מהיכולות של מחשבים קלאסיים. לאור יש יתרונות משמעותיים: הוא נע במהירות עצומה, מתקשר באופן חלש עם סביבתו, ומאפשר לבנות רכיבים קוונטיים הפועלים בטמפרטורת החדר. אולם דווקא התכונות הללו מציבות אתגר: כיצד גורמים לפוטונים לבצע פעולות קוונטיות מורכבות, מדויקות ועמידות לשגיאות? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו לאחרונה גישה חדשנית לתכנון מצמדים אופטיים קוונטיים, המבוססת על שליטה מדויקת במסלולי האור ובאופן שבו הם מצומדים זה לזה. באמצעות תכנון מרוכב של מוליכי הגלים ניתן להפוך פעולות קוונטיות לעמידות יותר בפני שגיאות וסטיות ייצור - צעד חשוב בדרך לפיתוח מעבדים קוונטיים פוטוניים אמינים וגדולים יותר. באולפן התארח פרופ' חיים סוכובסקי, ראש…

פרופ' יקיר אהרונוב, אמריטוס ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת תל אביב כמעט כל אדם חי בתחושה עמוקה ובלתי מעורערת שהוא חופשי: שהוא בוחר, שההחלטות שלו משמעותיות, ושהעתיד עדיין פתוח ונכתב ברגע זה ממש. אבל במהלך ההיסטוריה של המדע, התחושה הזו עמדה שוב ושוב מול איום. הפיזיקה הקלאסית של ניוטון תיארה עולם שבו הכול קבוע מראש, כמו מנגנון של שעון ענק שאין בו מקום לבחירה אמיתית. ואז הגיעה תורת הקוונטים, ונדמה היה שהיא מציעה מפלט - אבל מפלט בעייתי לא פחות: עולם שבו הדברים קורים באקראיות עיוורת, כמו הטלת קוביות מתמדת. בין דטרמיניזם שמייתר את הבחירה לבין אקראיות שהופכת אותה לחסרת משמעות - איפה בכלל יש מקום לאדם הבוחר? באולפן התארח פרופ' יקיר אהרונוב הקדיש את חייו המקצועיים לשאלה הזו - לא כשאלה פילוסופית בלבד, אלא כשאלה פיזיקלית של ממש. פרופ' אהרונוב, הוא אחד מגדולי הפיזיקאים התיאורטיים בעולם, ובכיר הפיזיקאים בישראל. חתן פרס ישראל, חתן פרס וולף, ופרס א.מ.ת, חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עמית בחברה המלכותית של לונדון, זוכה מדליית אליוט קֶרסוֹן, זוכה המדליה הלאומית למדעים בארצות הברית…

יש רגעים שבהם כל מה שצריך לעשות הוא להרים את הראש. השבוע, שמי הלילה מציעים לנו בדיוק רגע כזה: מטר הפרסאידים, אחד ממטרי המטאורים המרשימים והאהובים ביותר, מגיע לשיאו ומזמין אותנו לצאת מהעיר, להתרחק מאורות הרחוב ולהביט אל השמיים. בפרק החדש של תל אביב 360, הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, ורד לבקוביץ מארחת את מיכאל צוקראן, מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים ותקשורת לייזר במרכז הקוונטום באוניברסיטת תל אביב, מרצה לאסטרונומיה וצלם חלל ולוויינים. מה שאנחנו מכנים "כוכבים נופלים" הם למעשה חלקיקי אבק וסלע זעירים, שרידיו של כוכב השביט סוויפט־טאטל, החודרים לאטמוספרה במהירות עצומה ויוצרים הבזקי אור קצרים. בשיא המטר, שיחול ב־12 באוגוסט, ניתן יהיה בתנאי תצפית מיטביים לראות עד כ־150 מטאורים בשעה. בפרק נדבר עם צוקראן על המדע שמאחורי התופעה, על האתגרים בצילום מטאורים ואובייקטים מהירים כמו תחנת החלל הבינלאומית, על זיהום אור ועל הטכנולוגיות המאפשרות לנו לעקוב אחר גרמי שמיים ולתעד אותם. כי לפעמים, כדי להתקרב אל היקום, כל מה שצריך הוא פשוט להביט למעלה... האזינו לפרק נוסף של תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל,…

במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, אתם מוזמנים לצפות ולהאזין להרצאתו של פרופ' שי צוקר, מהחוג לגיאופיזיקה ומביה"ס לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים על "חיפוש חיים במערכת השמש". המסע לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ מתחיל קרוב, במערכת השמש שלנו. בהרצאה חזר פרופ' צוקר אל משימות 'ויקינג' המיתולוגיות על מאדים ועסק בשאלה מדוע המיקוד המדעי נודד היום אל האוקיינוסים הנסתרים מתחת למעטפות הקרח של אירופה ואנקלדוס. הוא בחן האם אנו יודעים מהם התנאים הדרושים באמת להיווצרות או לקיום חיים, ומדוע 'עולמות המים' הרחוקים של צדק ושבתאי הפכו ליעדים המבטיחים ביותר היום במצוד אחר חיים בחלל. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: ⁠⁠https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotify⁠⁠ ⁠⁠https://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast⁠⁠ _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄…

מרצה: פרופ' צבי מאז"ה, פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, חתן פרס ישראל למדעי הפיזיקה לשנת 2024 במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל להלן הרצאתו של פרופ' צבי מאז"ה,פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, האנושות התפתחה על פני כוכב לכת החג סביב השמש שלנו, המספקת לו אור וחום. מזה ארבע מאות שנה מחפשים האסטרונומים סימנים לקיומם של כוכבי לכת סביב שמשות אחרות ביקום. ההרצאה סוקרת את הגילויים בעשרות השנים האחרונות של אותם כוכבי לכת במרחבי החלל, ואת המהפכה המחשבתית המלווה אותם. לבסוף, ההרצאה דנה גם באפשרות של חיים אחרים על כוכבי לכת רחוקים. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: ⁠https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotify⁠ ⁠https://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast⁠ _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄…

אורח: פרופ' מיכאל גלר, ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה, אוניברסיטת ת"א פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא פיזיקה ואסטרונומיה, ובו אנחנו דנים בעובדה לפיה רובו המכריע של היקום נותר עבורנו בגדר תעלומה. האורח, פרופ' מיכאל גלר לא מסתפק בהתבוננות ביקום כפי שהוא היום, אלא הוא מבקש לחזור אל ראשית הזמן, אל אותם שברירי שנייה שבהם נולדו החומר, האנרגיה, המרחב והזמן עצמם. במחקריו, מנסה פרופ' גלר להאזין לגלי כבידה, אותן אדוות זעירות במרחב-זמן, שעשויים לשאת אלינו את ההדים ממעברי הפאזה שהתרחשו ביקום הצעיר, כאשר המציאות עצמה שינתה את פניה. זוהי מעין 'ארכיאולוגיה קוסמית' באמצעות קול. במקביל, הוא בוחן רעיון מסקרן במיוחד: אולי חוקי הטבע אינם תוצאה של כוונון מסתורי, אלא של תהליך דינמי שבו היקום "כייל" את עצמו בראשיתו וגם חוקר את האפשרות שהחומר האפל אינו רק ענן בלתי נראה, אלא מסוגל להתגבש לעצמים אפלים וצפופים. יצאנו איתו למסע אל הרגעים הראשונים של הקוסמוס. שאלנו מה באמת קרה בשברירי השנייה שאחרי המפץ הגדול, מהו החומר האפל, והאם המציאות מסתירה מאיתנו רבדים שלמים שעדיין איננו מסוגלים לראות. האזינו לפרק נוסף של פודקסט "תל אביב 360", פודקסט…

במסגרת סדרת המפגשים במועדון הסגל החדש - הרצאתו של פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, "תולדות היווצרות היסודות הכימיים בפיצוצים קוסמיים" החומר סביבנו בכל מקום, כולל בכוכבים הרחוקים ביותר, אך גם זה שממנו עשויים גופינו, מורכב מכ-100 יסודות כימיים מוכרים מהטבלה המחזורית. האם אותם היסודות היו קיימים מאז ומעולם? ואם לא, כיצד הם נוצרו ומתי? אני סוקר את התמונה המצטיירת במחקר האסטרונומי העדכני, לגבי תולדות ומנגנוני הווצרות היסודות. התמונה מתבהרת ב100 שנים האחרונות, ובמיוחד בעשור האחרון. במשך כחצי מיליארד השנים הראשונות אחרי המפץ הגדול, היקום היה חד-גוני מבחינה כימית, והיה מורכב אך ורק ממימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים אז איפשרה את תחילת הייצור של כל שאר היסודות בטבלה. הרוב הגדול של היסודות האלה "בושל" בריאקציות גרעיניות שמתרחשות במשך כמה שניות, במהלך פיצוצים קוסמיים של סוגים מסוימים של כוכבים ושל שרידי כוכבים כבויים. שני סוגים עיקריים של פיצוצים כאלה---"סופרנובות"---הם המקור לרוב היסודות הנפוצים בטבע, עד לקבוצת יסודות הברזל. במהלך גיל היקום, כ14 מיליארד השנים מאז המפץ הגדול, רצף של פיצוצי סופרנובה מעשירים…

הרצאה נוספת בסדרת המפגשים במועדון הסגל החדש שלנו. והפעם - "מהמפץ הגדול דרך הפוטוסנתיזה לאחרית הימים" פרופ' נתן נלסון תופעות הסותרות את חוקי הפיזיקה אינן יכולות להתרחש. הידע המדעי המצטבר כיום מאפשר לשלול קיומם של כוח עליון, חיים לאחר המוות, שדים, רוחות ודומיהם כתופעות טבעיות. אף על פי ההתקדמות המטאורית של המדע, טרם גובשה תאוריה פיזיקלית אחידה המסבירה את כל תופעות היסוד בטבע. עם זאת, בידינו די ידע מבוסס ומאומת כדי להשתמש בו להבנת תהליכי החיים. חקר הפוטוסינתזה משתרע על פני סקלות זמן רחבות במיוחד – ממיליוניות השנייה ועד מיליוני שנים – ולכן מחייב שילוב של מספר רב של דיסציפלינות מדעיות, יותר מכל תחום מחקר אחר. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄…

במסגרת סדרת ההרצאות ב'מועדון הסגל' להלן הרצאתו של פרופ' ארז עציון, ראש המכון לחלקיקים ואסטרו-חלקיקים, אוניברסיטת תל אביב "זעירים וחמקמקים – מעבדות ענק להבנת מרכיבי היסוד של החומר" כיצד חוקרים את החלקיקים הזעירים שמרכיבים את עולמנו? נצא אל מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, ה-LHC שב-CERN, ונראה כיצד מתקני ענק מאפשרים להציץ אל המבנה הבסיסי של החומר. נכיר בקווים כלליים את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, נספר את סיפור גילוי בוזון ההיגס בניסוי ATLAS, ונסקור את החיפושים אחר פיזיקה חדשה ואקזוטית. ההרצאה תינתן על-ידי ארז עציון, חבר בניסוי ATLAS, שישלב בה גם חוויות אישיות מעבודה יומיומית של ניהול מחקר מדעי בינלאומי, רב משתתפים, בניסיון להבין ממה עשוי היקום שלנו. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄…

הרצאה בסדרת המפגשים במועדון הסגל - פרופ' מאיר אריאל - "מה איראן מחפשת בחלל?" פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת ת"א, מנתח את תוכנית החלל של הרפובליקה האיסלאמית של איראן. מהו הקשר בין משגר לוויינים אזרחי לבין טיל בליסטי בין-יבשתי? כיצד משמשת תוכנית החלל האזרחית כמסווה לתוכנית הצבאית, ומהם ההקשרים לשאיפותיה הגרעיניות? מהם המודלים הגלובאליים עליהם היא מבססת את האסטרטגיה המדינית שלה? האם קיימת דרך אפקטיבית - צבאית, פוליטית או כלכלית - לעצור את תוכניותיה של איראן לביסוס הגמוניה איזורית באמצעות הרתעה גרעינית _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄…

דרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק של היום. דרור פויר מרואיין: פרופ' רון ליפשיץ –בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב נשוחח על מהי התהוות וכיצד עקרונות פיזיקליים בסיסיים מאפשרים למערכות מורכבות לצמוח מתוך חלקים פשוטים. נצלול לעולם המרתק של המרחב המזוסקופי - המרחב המרתק ביותר בטבע בעיניי: קנה המידה שבין המיקרוסקופי (כמו מולקולות ואטומים) למקרוסקופי (כמו אובייקטים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת) - ונגלה כיצד חלקיקים פשוטים יוצרים תכונות ודפוסים מורכבים. הגדרת המושג התהוות / עקרונות תורת הכאוס ומערכות דינמיות / המרחב המזוסקופי. דוגמאות: חלקיקים קולואידיים,…

ואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן. אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי. איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים…

דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן. אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי. איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים…

דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן. אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי. איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים…

פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב בפודקסט שלפניכם, בדקנו מה קרה ברגע שבו היקום עצמו נולד. באולפן התארח פרופ' דן מעוז, מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. שאלנו אותו על מחקריו המשלבים תצפית קפדנית עם בחינת שאלות תיאורטיות על היקום, על חקר גרעיני גלקסיות פעילות ועל תהליך יצירת היסודות הכימיים הכבדים. שאלנו גם על רגעי ההתפוצצות של כוכבים כבדים (סופרנובות), על התהליך הקוסמי האחראי להיווצרות יסודות קריטיים לקיום החיים, כדוגמת הברזל המצוי בדמנו. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" , פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת…

בשנתיים האחרונות נורו לישראל כאלף טילים בליסטיים מאיראן ובעלות בריתה.רובם יורטו בידי מערכת "חץ 3", אך חלקם חדרו וגרמו להרס כבד ולנפגעים.האיום צפוי לגדול ולהשתכלל – ולכן ישראל זקוקה למערכות הגנה חדשות, ובראשן נשק הלייזר.בהרצאה נסביר בפשטות מהו לייזר, מה מייחד לייזרים רבי - עוצמה, וכיצד הם הופכים לנשק קטלני.נציג את מערכת הלייזר "מגן אור", ואת מערכת הלייזר "להב אור", שיירטה עשרות כלי טיס בלתי מאוישים.חיינו עשויים להיות תלויים בטכנולוגיה זו! _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

קונצרט ההרצאה אור וצליל מבראשית יתקיים ביום ה׳, 23 באוקטובר, 18:00 במוזיאון אנו, אוניברסיטת תל אביב. בהנחיית ד״ר נועם חי וד״ר שולמית שריד.בנגינתם של ד״ר שולמית שריד (צ׳לו) וד״ר גיא ספלק (פסנתר). האירוע בחסות המרכז הקוונטי של אוניברסיטת תל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לקוצרט: ⁠lsgenesis.com⁠ המופע יתאר את התפתחות היקום בראי מכניקת הקוונטים תוך שילוב יצירות מוזיקליות ווידאו ארט. בפודקסט נכסה את פרקי המופע ונפרט על הקשרים המעניינים בין מכניקת הקוונטים למוזיקה. בפודקסט מופיעים ד״ר נועם חי - פיזיקאי תאורטיקן לאנרגיות גבוהות, פוסט-דוקטורנט בבית ספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב וד״ר שולמית שריד, צ׳לנית ומוזיקולוגית, מלמדת צ׳לו בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ומפיקה את סדרת קונצרטי ההרצאה. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄…

In this fascinating conversation, Prof. Rafi Bistritzer — Wolf Prize–winning physicist at Tel Aviv University — takes us inside the world of moiré materials: extraordinary structures created by stacking ultra-thin layers of matter at just the right “magic” angle. We explore how this simple twist can turn ordinary materials into superconductors, insulators, and more — revealing surprising quantum phenomena and opening doors to entirely new technologies. From the puzzle that sparked the field to the cutting-edge use of sound waves for controlling the electronic behavior of materials, Prof. Bistritzer explains how scientists are moving from studying the materials nature gives us to designing new ones with tailor-made properties. It’s a journey into the future of physics, where curiosity meets the potential for breakthroughs in computing, energy, and beyond. __________________ Tel Aviv 360, Israel's largest and most diverse podcast about research and innovation • Tel Aviv 360 in Facebook ◄…

מרואיין: פרופ' רפי סיסטריצר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב בפודקסט שלפניכם התמקדנו במחקריו של פרופ' רפי ביסטריצר, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2020, שיחד עם פרופ' אלן מקדונלד גילה את "זווית הקסם" בגרפין – גילוי אשר חולל פריצת דרך בפיזיקה של חומרים דו-ממדיים והוביל לייסוד תחום מחקר חדש: טוויסט־רוניקה (Twistronics). מחקרו התיאורטי הראה כי סיבוב של שכבת גרפין אחת ביחס לשכבה אחרת בזווית של 1.1 מעלות יוצר מבנה אלקטרוני ייחודי המאפשר הופעת תכונות פיזיקליות יוצאות דופן, ובהן מוליכות־על בטמפרטורות גבוהות יחסית. תחזיות אלה, שאושרו בניסויים בשנת 2018, שינו באופן מהותי את הבנתנו את יחסי הגומלין בין גאומטריית החומר לתכונותיו האלקטרוניות, פתחו צוהר למשפחה שלימה של חומרים חדשים - חומרי מוירה (Moiré materials), והרחיבו את גבולות הידע המדעי בתחום פיזיקת המצב המוצק. שאלנו אותו על הגילוי המרעיש וגם על מחקריו בשנים האחרונות בהם פיתוח סריגי־על אקוסטו־אלקטריים המאפשרים שליטה דינמית במבנה האלקטרוני של חומרים דו־ממדיים בזמן אמת. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" – פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד…

פרופ' מאיר אריאל - ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב ומנהל הפרויקט, וגם התלמידות אור זינר משער הנגב וסופיה חביבאללה בתחילת חודש מרץ 2025 תשגר אוניברסיטת תל אביב 9 לוויינים לחלל. מדובר בשיא ישראלי במספר הלוויינים שישוגרו בשיגור בודד. עד עכשיו שיגרה אוניברסיטת תל אביב תריסר לוויינים - יותר מכל מוסד אקדמי או חברה מסחרית בישראל. את המחקר בסך 10.5 מיליון ₪ יזמה ומימנה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. להק הלוויינים הזעירים נועד למדוד את הקרינה הקוסמית בחלל ומלבד זאת הלוויינים שישוגרו, יעסקו גם במשימת הנצחה – הם ישדרו באופן אקראי את שמות החללים במלחמת חרבות ברזל. את הלוויינים בנו במשך יותר משנתיים תלמידי תיכון מצטיינים בתשע רשויות ברחבי הארץ במסגרת תוכנית ת.ב.ל (תלמידים בונים לוויינים) ואלה הרשויות: ירוחם, שער הנגב, מעלה אדומים, גבעת שמואל, הרצליה, עין מאהל, טייבה, כפר קרע וירכא. בכל אחת מהרשויות הקימה האוניברסיטה חדר נקי שבו נבנו הלוויינים. הוקמו גם שלוש תחנות תקשורת לוויינים המחוברות לתחנה באוניברסיטת תל אביב והן תאפשרנה לקבל נתונים מהלוויינים ולפקד עליהם. התלמידים והתלמידות בתיכון…

פרופ' אבנר סופר, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת ת"א פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים". הפרק הזה מתמקד בחיפוש אחר חלקיקים מסתוריים בשני גלאי חלקיקים שונים. ATLAS ו- Belle II. אלפי מדענים ברחבי העולם משתמשים בגלאים עצומים אלה להרחיב את הבנת הפיזיקה הבסיסית אל מעבר למודל הסטנדרטי המוכר. בפרק מתארח פרופ׳ אבנר סופר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, המופקד על הקתדרה על-שם נתן קמינגס לפיזיקה ניסיונית של חלקיקים. פרופ׳ סופר זכה להכרה בינלאומית בשל תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, כולל תפקידי הובלה וניהול בקולבורציות בינלאומיות בתחום. מחקריו כוללים מדידת הבדלים בין חומר לאנטי-חומר, חיפוש אחר חלקיקים מעבר למודל הסטנדרטי, ופיתוח שיטות למדידות וחיפושים חדשים. בפודקסט שאלנו את פרופ' סופר על מסלולו המדעי, ההשראה לעבודתו והאתגרים בחקר היקום. התמקדנו בשאלות על מחקריו בחלקיקים בעלי זמן חיים ארוך שיכולים לרמוז על פיזיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי, כמו סופר-סימטריה או נייטרינו כבד, בפיזיקת טעמים ובסטיות זעירות שעשויות להוביל לתגליות חדשות. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול…

פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב בפרק האחרון בסדרה על פיזיקת החלקיקים, אנחנו מתמקדים ביישומים השונים שלה. פיזיקת החלקיקים מספקת לנו כלים פורצי דרך גם בתחומים בלתי צפויים כמו ארכיאולוגיה וחקר החלל. בארכיאולוגיה, היא מאפשרת למשל חקירה לא פולשנית של מבנים היסטוריים, גילוי חללים חבויים, תיארוך חומרים וניתוח כימי של ממצאים. בחלל, היא עוזרת לנו להבין את הרכב היקום, לפתח טכנולוגיות הנעה חדשות ולחקור כוכבי לכת באמצעות חלקיקים קוסמיים. באולפן התארח פרופ' ארז עציון. ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים LHC, בסרן ושאלנו אותו תחילה על היישומים של פיזיקת החלקיקים בהווה שכבר משתמשים בהם גם אם רובינו לא מודעים לכך – הדמיות רפואיות, הפקה של אנרגיה חשמלית, תקשורת אינטרנטית תקשורת אופטית ועתירת נתונים. ובהמשך על יישומים בארכיאולוגיה - תיארוך באמצעות פחמן 14, יכולת לחקור באמצעים לא פולשניים את הקרקע ומבנים שונים וכן יישומים בחלל – גלאי חלקיקים בחלל,…

פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב בפרק השלישי בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקה", אנחנו בוחנים מחדש את תורת היחסות של אלברט איינשטיין וגם את ייחודו של המדען עצמו. תורת היחסות היא שם משותף לשתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפיתח אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 תאוריות ששינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה. עד הגיעו של אלברט איינשטיין, התפיסה הפיזיקלית של המרחב והזמן הייתה מוחלטת (לפי ניוטון), הזמן מתקדם באופן אחיד ומוחלט, ללא תלות במצבו של הצופה, המרחב הוא זירה קבועה ואחידה שבה אירועים מתרחשים. איינשטיין, שינה את הדרך שבה אנו מבינים את המרחב והזמן, והצביע על כך שהמציאות היא יחסית – תלויה בצופה ובנסיבות. תגליותיו לא רק הובילו למהפכה בפיזיקה אלא גם עוררו שאלות עמוקות על טבע המציאות והקשר בין התודעה לבין העולם הפיזי. אורח הפודקסט הוא פרופ' ארז עציון ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים…

מדע, קוונטים וחלל החלקיק האלוהי – בוזון היגס | פודקסט פיזיקה (פרק 2) פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן מרואיין: פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן. פרק נוסף בסדרת פודקסטים חדשה בנושא פיזיקת החלקיקים, הפרק השני בסדרה מוקדש ל"חלקיק האלוהי" – בוזון הגיס. בוזון היגס הוא אותו חלקיק שהפיזיקאים טוענים שהוא אבן היסוד הבסיסית ביותר של החומר – הדבר שקובע למעשה את מסת החומר. לפני כ-13 שנים, ב-4 ביולי 2012, צבאו המונים על הכניסה לאולם ההרצאות במרכז האירופי למחקר גרעיני, CERN בז'נבה. ההתרגשות הייתה דומה לזו שיש באוויר לפני מופע רוק חד פעמי. אלא שהפעם היה מדובר בהכרזה של מעבדת CERN, כי שניים מהניסויים הגדולים שלה, גלאי "אטלס" וגלאי CMS, שמחפשים כבר כמה שנים אחר בוזון היגס, במאיץ החלקיקים הגדול LHC, מצאו ראיות לקיומו. באולפן התארח אחד מחברי הצוות שהיה ונותר גם היום…

פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן ברוכים הבאים לסדרת פודקסטים חדשה בנושא פיזיקת החלקיקים, הפרק הראשון בסדרה מוקדש למאיץ החלקיקים CERN ולחיפוש אחר ממדים נסתרים וחורים שחורים. אלפי שנים עוסקים בני האדם בחקירת טיבו האמיתי של העולם: ממה עשוי הכול? איך החלקים מרכיבים את השלם שאותו אנחנו רואים? בשנות ה-70 של המאה ה-20 גובשה תיאוריה מפורטת שקיבלה את השם "המודל הסטנדרטי של החלקיקים". המודל הזה מתאר מגוון חלקיקים מסוגים שונים ונחשב אחת התיאוריות הפיזיקליות המוצלחות ובעלת התחזיות המדויקות ביותר אי פעם. כדי להעמיד במבחן הניסיון את התיאוריה נבנה CERN - מאיץ החלקיקים שבשנה שעברה ציינו 70 שנה להקמתו. במהלך השנים מאז הקמתו התרחשו בו תגליות יסודיות בפיזיקה, כמה מחוקריו קיבלו שלושה פרסי נובל בפיזיקה וזכו להישגים טכנולוגיים רבים, בהם גם הקמת התשתית למה שאנו מכנים כיום "אינטרנט". כל זאת נעשה בשיתוף פעולה יוצא דופן של 24 מדינות חברות ועוד מדינות בעלות חברות חלקית. באולפן התארח פרופ' ארז עציון - ראש…

ד"ר עדי אשכנזי, החוג לפיזיקת חלקיקים, ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים, אונ' ת"א, חברת האקדמיה הצעירה ישראלית פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים" והפעם אנחנו מתמקדים באחד החלקיקים הקשים ביותר לגילוי – הניוטרינו. חלקיקי ניוטרינו יכולים לעבור דרך גלאי חלקיקים מתוחכמים מבלי להשאיר עקבות. על פי הערכות, מספר החלקיקים ביקום מגיע ל-10 בחזקת 86. החלקיק מסוג נייטרינו שהתגלה לאחרונה במעמקי הים התיכון, עשוי לחולל מהפכה בפיזיקה. באולפן התארחה ד"ר עדי אשכנזי, פיזיקאית חלקיקים ניסיונית המתמקדת בחקר חלקיקי הניוטרינו. היא מן החוג לפיזיקת חלקיקים, בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים כאן באוניברסיטת תל אביב. וחברת האקדמיה הצעירה ישראלית. שאלנו אותה על 'חלקיק הרפאים' של היקום – הניוטרינו, שחולף דרכנו כל הזמן, אבל כמעט לא משאיר עקבות. מה כל כך מאתגר בגילוי שלו, ולמה בכלל חשוב לנו לנסות 'לתפוס' אותו? איך התגלית על תנודות הניוטרינו – היכולת שלהם לשנות את הזהות שלהם – שינתה את מה שחשבנו על המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים? שאלנו גם על המחקרים שנעשים במעבדה בראשותה - שאמורים לייצר…

ד"ר יאיר הרכבי, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה אנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, אחת מהיצירות ההנדסיות המופלאות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, ממוקם במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, ומצויד ברזולוציה ורגישות יוצאות דופן שמאפשרות לנו לצפות ביקום כפי שלא ראינו מעולם. באמצעות היכולות המתקדמות שלו, ג'יימס ווב לוקח אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו נחשבות להצלחה כבירה. הטלסקופ נועד לחקור את הדרך שבה נוצר הכל, כולל אנחנו. מטרותיו המרכזיות הן לחקור את היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, כמו גם תופעות שמימיות נוספות, כגון חורים שחורים. בנוסף, ווב מנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות בניסיון לענות על השאלה הגדולה ביותר: האם אנחנו לבד ביקום? על כל הנושאים האלה, ועוד, נדבר בסדרת פודקאסטים בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", בשיתוף הרכב אינטרגלקטי של חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בפרק הרביעי והאחרון בסדרה, נשוחח עם ד"ר יאיר הרכבי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, שכיהן בוועדה הבוחרת את המשימות של טלסקופ ווב. נשוחח על…

פרופ' רנן ברקנא, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה היכולות של ג'יימס ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום. בשנתיים הראשונות שלו, הטלסקופ השיג הצלחות עצומות, כאשר מטרותיו העיקריות כוללות: חקר הדרך בה נוצר הכל – כולל אנחנו – חקירת היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, וחקר תופעות שמימיות כגון חורים שחורים. בנוסף, ווב מסייע להבין את התכונות והצורות של גופים שמימיים, לנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות, ואולי אפילו לענות על השאלה הגדולה של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום? על כל הנושאים האלה, ועוד, נדבר בסדרה בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", בהשתתפות חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בפרק השלישי, נשוחח על המשימה הראשונה של ווב – חקר היקום המוקדם והיווצרות כוכבים וגלקסיות – עם פרופסור רנן ברקנא, מומחה בתחומים אלה. במהלך השיחה נעסוק בנושאים מרתקים כמו גלקסיות צעירות, כוכבים שזה עתה נוצרו, חומר אפל, חורים שחורים, ונדון בשאלה המסקרנת: מה בא קודם – הגלקסיה או החור השחור שבמרכזה? כמו כן, נבחן כיצד טלסקופ ג'יימס ווב מאתגר את המודל הקוסמולוגי המקובל. בנוסף, נעסוק גם במחקריו פורצי הדרך של…

פרופ' חגי נצר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה אנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, אחת מהיצירות ההנדסיות המרשימות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, נמצא במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, והוא מצויד ברזולוציה ורגישות חסרות תקדים שמאפשרות לנו לצפות ביקום בצורה שלא הכרנו בעבר. היכולות של ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו נחשבות להצלחה כבירה. המטרות העיקריות של ג'יימס ווב הן לחקור את היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, להבין תופעות שמימיות כמו חורים שחורים, ולבחון מה נותן להם את צורתם ותכונותיהם. בנוסף, ווב מיועד לנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות ולנסות לענות על שאלת השאלות של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום? במסגרת סדרת פודקאסטים בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", נשוחח עם חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בפרק השני נדון בשאלה המסקרנת מכולן: האם אנחנו לבד ביקום? נבחן את הנושא עם פרופסור אמריטוס חגי נצר, מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה. במהלך השיחה, פרופסור נצר מסביר מדוע ישנה סבירות גבוהה שיש חיים נוספים…

פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה אנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ללא ספק אחת היצירות ההנדסיות הגדולות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, נמצא במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, מצויד ברזולוציה ורגישות חסרות תקדים שמאפשרות לנו לראות את היקום כפי שמעולם לא ראינו. היכולות של ג'יימס ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו מהוות הצלחה ענקית. מטרותיו של טלסקופ ג'יימס ווב הן ללמוד על הדרך שבה נוצר הכל, כולל אנחנו. הוא נועד לחקור את היווצרות והתפתחות הגלקסיות הראשונות, הכוכבים הראשונים ותופעות שמימיות אחרות, כמו חורים שחורים. בנוסף, ווב מנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות, בניסיון לענות על השאלה הגדולה ביותר של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום? על כל הנושאים האלה, ועוד, נדבר בסדרה בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", יחד עם הרכב אינטרגלקטי של חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בפרק הראשון נשוחח עם פרופסור דן מעוז מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה. נבין כיצד עובד הטלסקופ ומה מבדיל אותו מקודמיו, נעמיק ביתרון הצפייה באור…