שיחה מקומית - הפודקאסט

בשבוע שעבר חזינו ברגע היסטורי במערכת המשפט הישראלית, אולי אפילו רגע מכונן ביחסים בין המדינה ובין החברה הערבית בישראל. ב-1 באוקטובר 2026 התייצב יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה, בפני בית המשפט העליון בירושלים לדיון בעתירה נגד פסילתו בידי ועדת הבחירות המרכזית, בתמיכת כמעט כל חברי הכנסת היהודים – מאיתמר בן גביר ו"עוצמה יהודית" ועד יאיר גולן ו"הדמוקרטים". .בניגוד למקרים קודמים, בקשת הפסילה של אבו שחאדה התבססה כמעט בלעדית על פרשנות למאמר אחד שפרסם. הדיון הסתיים בלא הכרעה, אלא בהצעה של השופט יצחק עמית לאבו שחאדה: מכיוון שהסתמן כי מרבית שופטי ההרכב תומכים באישור פסילתו, טוב יהיה אם אבו שחאדה ימשוך את מועמדותו לכנסת, וכך יימנע מפסק דין. אבו שחאדה, לאחר מחשבה, בחר לקבל את הצעת השופט עמית ולפרוש. .בפרק החדש של "שיחה מקומית – הפודקאסט" שוחחנו עם עו"ד עביר בכר, משפטנית ומרצה, מומחית לזכויות אדם, משפט מנהלי וזכויות אסירים, הפועלת בבתי המשפט בישראל, על הדיון בעליון ותוצאתו, על החלטתו של אבו שחאדה ועל שאלות העומק שהתעוררו בנוגע ליחסי אזרחי ישראל הפלסטינים עם מערכת המשפט. האם לגביהם המהפכה המשטרית למעשה כבר הושלמה? האם יש טעם…

הבחירות הקרובות הן גורליות, ושיעור ההצבעה בחברה הערבית עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על תוצאותיהן. אלא שבקרב המפלגות הערביות מתקיים ויכוח פוליטי עמוק על מהות ההשתתפות הפוליטית: בבסיס פעילותן של המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת נמצאת הזהות הפלסטינית, ומתוך כך הן רואות את הדיכוי והאפליה של ערבים בישראל כחלק משלילתה של זהות זו. מול המודל הפוליטי שהן מציעות ניצב זה שמציגה רע"מ, המבקשת לקדם את האינטרסים של החברה הערבית בכנסת תוך התרכזות בזהות האזרחית ודחיקת הסוגיה הלאומית מהשיח. בפרק הזה של "שיחה מקומית – הפודקאסט" אירחנו את ד"ר לינא דלאשה, היסטוריונית וחוקרת של ההיסטוריה הפלסטינית המודרנית, המתמקדת, בין היתר, ביחסי המדינה עם האזרחים הפלסטינים בישראל ובתולדותיהם מאז 1948, לשיחה על התפתחותן של שתי הגישות הללו, ועל האופן שבו העימות ביניהן משפיע על אסטרטגיית ההצבעה של הציבור הפלסטיני בישראל..שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים,…

עם יותר מ-200 נרצחים בשנה, האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכו לאחת הסוגיות המרכזיות המעצבות את סדר היום הציבורי בקרב פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית. היא נוכחת בחייו של כל אזרח פלסטיני, אם הוא חי בעיר מעורבת ואם ביישוב ערבי. מנסור עבאס הפך את סוגיית המאבק באלימות לדגל מרכזי בקמפיין של רע"מ לקראת הבחירות, וגם בקמפיין של המשותפת היא תופסת מקום מרכזי. . בפרק החדש של "שיחה מקומית – הפודקאסט" אירחנו את עו"ד רדא ג'אבר, משפטן המתמחה בחברה הערבית, במשפט ציבורי, באכיפת חוק ובסוגיות של פשיעה ואלימות. . בשיחה התמקדנו בשאלה הפוליטית שעומדת מאחורי התעצמות הפשיעה בחברה הערבית: דיברנו על האופן שבו תהליכי המודרניזציה המואצים מצד אחד, והיחלשותם של מוסדות חברתיים ומסורתיים, מצד שני, יצרו חלל שארגוני הפשע ממלאים אותו; על המדינה שאינה רואה את הפשיעה בחברה הערבית כבעיה שלה, אלא כבעיה של "התרבות הערבית", ובכך תורמת לחיזוקה. תהינו גם האם זו למעשה קונספירציה מכוונת להחלשת החברה הערבית. . מעבר לכך, שאלנו כיצד התעצמות התופעה משפיעה על החברה הערבית מבחינה פוליטית וחברתית: האם העיסוק היומיומי בהישרדות, בביטחון האישי ובחיפוש אחר פתרונות…

האם מאחורי המשברים שאנחנו רואים שוב ושוב מסתתר למעשה מאבק אידיאולוגי-כלכלי? לכבוד פתיחת שנת הלימודים, שוחחנו הפעם ב"שיחה מקומית – הפודקאסט" עם ד"ר גיל גרטל, מרצה, יועץ וחוקר עצמאי בתחום החינוך. מאז הקמת אתר "שיחה מקומית", לפני כ-12 שנה, גיל מפרסם בו טור שבועי, שבו הוא עוקב, מנתח ומבקר את מדיניות החינוך בישראל. גיל מתאר את המתרחש במערכת החינוך כ"מלחמת חפירות" בין שתי תפיסות מנוגדות: מצד אחד, התפיסה ההומניסטית, שלפיה לכל ילד וילדה מגיע חינוך איכותי כזכות בסיסית, ללא קשר למעמדם הכלכלי; ומנגד, תפיסה קפיטליסטית הרואה בחינוך שירות שהיקפו ואיכותו תלויים, במידה הולכת וגוברת, ביכולתם ובנכונותם של ההורים לשלם. המעקב של גיל מלמד כי ממשלות ישראל לאורך 12 השנים האחרונות חתרו לעבר הפרטה, פילוח והעמקת הפערים המעמדיים במערכת החינוך. עם זאת, התפיסה הקפיטליסטית טרם הצליחה להכריע לחלוטין את היסודות ההומניסטיים של החינוך הציבורי. במקביל, ובמהלך שלכאורה עומד בסתירה למגמת ההפרטה, פועלות הממשלות להעמקת השליטה בתוכני הלימוד ולגיוס המרחב הכיתתי לטובת הנרטיב הלאומי, מגמה שבקרב מורים ערבים הגיעה עד כדי מעורבות ופיקוח ישיר של השב"כ.…

עשרות אימפריות ותרבויות קמו ונפלו באלפי השנים האחרונות במרחב שבין נהר הירדן והים התיכון. כל אחת מהן הותירה אחריה חותם, תרמה לעיצוב התרבות המקומית ולקחה חלק ביצירתו של פסיפס תרבותי ייחודי ומגוון. אבל הסיפור שמסופר בדרך כלל לציבור הישראלי מתעלם מכל העושר הזה ומתרכז בעיקר במה שנוח לצרכים פוליטיים, בסיפור היהודי. בפרק זה אירחנו את החוקר והארכיאולוג ד"ר תאופיק דעאדלה, מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון ומהחוג לתולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים, לשיחה על הארכיאולוגיה הישראלית, על נקודות העיוורון שלה ועל האופן שבו היא משמשת להרס של מורשת, לא פחות מאשר לחקירתה. דיברנו על לוד, עיר הולדתו, ועל רוחות הרפאים שלה המסתתרות מתחת להריסות. אך לצד הביקורת, תאופיק מציע אלטרנטיבה לדיכוטומיה שאליה התרגלנו: מבט המבקש להכיר בעושר התרבותי של המרחב, להעריך את הגיוון ההיסטורי שהתקיים בו ולראות בו מקור ללמידה, להשראה ואף לחיקוי. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן…

חיי לילה נתפסים בדרך כלל כבריחה מהמציאות – מקום שבו הפוליטיקה נשארת בחוץ והמוזיקה נכנסת במקומה. אבל מה קורה כשרחבת הריקודים הופכת לזירה פוליטית, או כשמגלים שהיא תמיד היתה כזו, אבל רק לחלק מאיתנו? הפעם אירחנו את הייא אבו ורדה, DJ ומפיקה מחיפה, על מה שקרה לסצנת חיי הלילה בישראל מאז 7 באוקטובר. אבל זו גם שיחה על משהו רחב יותר: על טוקניזם (מס שפתיים), על גבולות הסולידריות, על אנדרגראונד ועל השאלה האם מרחבים שמתיימרים להיות חופשיים באמת מסוגלים לעמוד בהתחייבות הזו. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות שלנו: מי שתומכות ותומכים בנו בתרומה חודשית קבועה. כדי לאפשר לנו לייצר עוד תכנים כאלה, נשמח אם תשקלו להצטרף: https://www.mekomit.co.il/members . הפקה והגשה: יהב ארז . כתבות ומקורות שהוזכרו בפרק לקריאה נוספת – . עמוד הסאונדקלאוד של הייא: https://soundcloud.com/haya136תמכו בנו בתמיכה…

ט׳ באב, יום צום שבו מציינים את חורבן שני בתי המקדש, יחול השבוע. שוחחנו עם הרב דביר ורשבסקי על בית המקדש הפיזי והסמלי, על תפקידו בהגות היהודית במאות הקודמות, על השימוש הדתי והפוליטי שנעשה בו כיום ועל המושגים "תודעת חורבן" ו"תודעת מקדש". דביר הוא ממובילי השמאל האמוני וקבוצת הפעולה "בני אברהם" שפועלת בסולידריות עם פלסטינים, לומד ומלמד תורה ומגיש הפודקאסט "סגולה" שעוסק במקומות קדושים ברחבי הארץ. נוסף על כך, הוא חבר מערכת בכתב העת "מקום" שעוסק בהגות תורנית-פוליטית. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות שלנו: מי שתומכות ותומכים בנו בתרומה חודשית קבועה. כדי לאפשר לנו לייצר עוד תכנים כאלה, נשמח אם תשקלו להצטרף: https://www.mekomit.co.il/members . הפקה והגשה: יהב ארז . תמונה של דביר: איליה מלניקוב . כתבות ומקורות שהוזכרו בפרק לקריאה נוספת – . השמאל האמוני: https://www.smolemuni.com .…

איך אפשר להשתחרר מסבל במציאות שרק מייצרת עוד ועוד סבל? רבים אינם מוצאים זיקה בין עקרונות התרגול הרוחני לעקרונות הפעילות הפוליטית, אחרים אף טוענים לסתירה ביניהם. בפרק הזה דיברנו עם אביב טטרסקי על הקשר העמוק שהוא רואה בין בודהיזם לאקטיביזם, ועל האופן שבו אקטיביסטים יכולים ללמוד מבודהיזם ומתרגלים רוחניים יכולים להירתם לעשייה פוליטית. אביב טטרסקי הוא ממייסדי ומובילי קבוצת "דהרמה מעורבת חברתית", יוזמה המשלבת בין שני העולמות דרך פעולות סולידריותעם קהילות פלסטיניות בגדה המערבית. נוסף על כך, אביב חוקר בעמותת "עיר עמים" שעוסקת בירושלים בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעבודתו נחשף לאחורי הקלעים של המדיניות הישראלית בירושלים. אביב גם פעיל וכותב ב"פורום לחשיבה אזורית" במכון ון ליר, שם הוא דן בשאלות על חולשה, על כוח ועל המאבק לחירות. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות שלנו: מי שתומכות…

חודש הגאווה הוא הזדמנות טובה לדבר על התהליך שעברה הקהילה הגאה בישראל; מהשתתפות במאבקים פמיניסטיים, חברתיים ואנטי-גזעניים אל השתלבות של חלקים נרחבים ממנה בלב הממסד הפוליטי והכלכלי והלאומיות הישראלית. שוחחנו עם עו"ד ספיר סלוצקר עמראן, חוקרת ומרצה, דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת בר-אילן שמשלבת ייצוג משפטי עם שינוי מדיניות ופעולה קהילתית, בדגש על זכויות אדם, חופש מחאה וצדק חברתי לאוכלוסיות מוחלשות. לאורך השנים ספיר ליוותה קבוצות להט"ביות וקוויריות בהפקת מצעדי גאווה ברחבי הארץ ובתכנון קמפיינים המחברים בין הקהילה הגאה לבין מאבקים על זכויות חברתיות, דיור ציבורי ומאבק בעוני ובכיבוש. בין היתר, הובילה גם את הקמפיין לשחרור יונתן היילו ז"ל ואת הקמפיין לשחרור נשים נפגעות אלימות מהכלא. ספיר היא מייסדת ומובילת "האזרחיון" – הארכיון העממי למאבקים חברתיים ופוליטיים בישראל-פלסטין. בשיחה איתה, היא משתפת פיסות היסטוריה ששופכות אור על התהליך שעברה הקהילה הגאה בישראל משנות ה-70 ועד היום. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף…

מאז 7 באוקטובר, כולם מדברים על קולוניאליזם התיישבותי, וטוענים שמדינת ישראל עונה על הקריטריונים של ההגדרה. המושג, שהשימוש בו כעת רווח מתמיד, מעורר מחלוקת. ובכל זאת, גם אלו שמתקשים לקבל את המושג וגם אלו שחורטים אותו על דגלם – עושים זאת מתוך הנחת היסוד שלפיה ניתוח הבעיה בהכרח גם מכתיב את הפתרון. אבל האם באמת יש קשר ישיר בין השניים? כדי לרדת לעומקם של הדברים, שוחחנו עם פרופ' ראיף זריק – מומחה לפילוסופיה פוליטית ולפילוסופיה של המשפט, מרצה בכיר למשפטים במכללה האקדמית אונו ולפילוסופיה פוליטית במכללה האקדמית תל-אביב — יפו, ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. מחקרושל זריק עוסק בשאלות הנוגעות בתיאוריה משפטית ופוליטית, אזרחות וזהות, ציונות והשאלה הפלסטינית. כמו כן, היה בין מייסדי תנועת בל״ד וקיים פעילות פוליטית-ציבורית במסגרות רבות לאורך השנים. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות…

מהו צדק מעברי, ואיך נראה יישום המנגנונים שלו במקומות אחרים בעולם? על פי הרעיון של צדק מעברי, כדי להניע תהליך מעבר ממשטר דכאני לעבר דמוקרטיה ושוויון זכויות – על הצד המדכא קודם כול להכיר בעוולות העבר. כבר קרוב לשלוש שנים שהציבור הישראלי מצוי הכי רחוק שהיה אי פעם מהכרה בעוולות הכיבוש והנכבה המתמשכת. אז איך ניתן לעסוק בצדק מעברי או אפילו להאמין בו, בימים של ג'נוסייד? שוחחנו עם ג'סיקה נבו, סוציולוגית, פעילה פמיניסטית וחוקרת עצמאית המתמחה במודלים של צדק מאחה וצדק מעברי. ג'סיקה ייסדה את הטריבונל לצדק אלטרנטיבי ואת הארכיון לאקטיביזם וטרנספורמציה של סכסוכים, ופעילה עשרות שנים בארגוני חברה אזרחית כמו "נשים בשחור" ו"זוכרות". יחד חקרנו את המצב של "צדק מעברי ללא מעבר" (או "צדק טרום-מעברי"), את מושג ה-Implicated subjects ואת ההשלכות של חיים בחברה שמבצעת פשעים נגד האנושות. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד…

בפרק מיוחד לציון יום הנכבה שחל השבוע, שוחחנו עם נבילה אספניולי – פעילה פוליטית פמיניסטית, פסיכולוגית, מרצה ומומחית לגיל הרך, מייסדת מרכז אלטופולה בנצרת. בשנים האחרונות הוציאה לאור סדרת ספרי ילדים שכתבה, בשם "קראנא אל-בּאקיה פינא" ("כפרינו שזכרונם שמור עימנו") – על שמונה כפרים פלסטינים עקורים ותושבים שחיו בהן לפני 1948. הספרים מספקים באמצעות טקסטים פשוטים וקליטים חוויה חינוכית שמקנה ידע על הנוף הטבעי, הגיאוגרפיה וההיסטוריה של הקהילות שחיו בכפרים, ועל הדמויות הפלסטיניות שבמרכז כל סיפור. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. . שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות שלנו: מי שתומכות ותומכים בנו בתרומה חודשית קבועה. כדי לאפשר לנו לייצר עוד תכנים כאלה, נשמח אם תשקלו להצטרף: https://www.mekomit.co.il/members . הפקה והגשה: יהב ארז . כתבות ומקורות שהוזכרו בפרק ולקריאה נוספת – . ניתן לרכוש את הספרים בסדרה דרך עמוד האינסטגרם…

כבר מעל שנתיים וחצי שהרשויות בישראל מבצעות רדיפה פוליטית ממוקדת כנגד פלסטינים אזרחי ישראל על התבטאויות שנתפסות כעבירות הסתה. בין היתר בוצעו מעצרים, והועמדו לדין רבות ורבים. נוסף על כך, עובדות ועובדים פוטרו, סטודנטים הועמדו לוועדות משמעת באוניברסיטאות, ומרצים הושעו מתפקידם. זוהי רשימה חלקית מאוד של אירועים שהתרחשו בשבוע שלאחר 7 באוקטובר: כבר בשעות אחר הצהריים ב-7 באוקטובר החלו להתבצע מעצרים ביפו ובירושלים; ב-8 באוקטובר החלו סטודנטים וסטודנטיות מאוניברסיטת חיפה לקבל מכתבי השעיה מהלימודים; ב-12 באוקטובר נעצר משפיען רשת פלסטיני תושב הגליל משום שפרסם ברשתות את המשפט "ליבי עם ילדי עזה". בסופו של דבר, לא הועמד לדין כי לא היתה עילה לעבירת ההסתה; ב-13 באוקטובר נעצר משפיען פלסטיני נוסף מאזור נצרת שגם כתב דברי מחאה על המלחמה בעזה והביע צער על סבל התושבים שם. גם במקרה שלו לא היה בסיס חוקי למעצר, ובכל זאת הוחזק מספר ימים ושוחרר לאחר מכן; ב-14 באוקטובר נעצר פרשן פוליטי פלסטיני מאזור הנגב מפני שהעתיק תמונה מחדשות 12 וצירף לה פרשנות גיאו-פוליטית שלו להתרחשויות. גם מעצרו הוארך ולבסוף שוחרר משום שלא היה כל דבר בלתי חוקי…

בעיצומה של המלחמה עם איראן ביקרנו את נועם שוסטר אליאסי – אמא טרייה שהיא גם בת למשפחה איראנית, שהחליטה יחד עם בן זוגה לחזור ולגדל את הבן שלה בקהילה שבה גדלה, בנווה שלום – וואחת א-סלאם, יישוב שבו יהודים וערבים בוחרים לחיות יחד. נועם היא קומיקאית ואקטיביסטית, המופיעה בעברית, ערבית ואנגלית. בשנה שעברה יצא סרט דוקומנטרי המתאר את חייה בשם "דו-קיום בתחת שלי", שבו ניתן לצפות בחינם באתר שיחה מקומית. בסרט נועם מותחת ביקורת על חזון הדו-קיום מנקודת מבטה של מי שגדלה בקהילה שהציבה את הגשמתו כמטרה. לפני חודשיים נועם ילדה את בנה הראשון, זוהר. מתוך הפרספקטיבה החדשה שלה כאימא, היא שיתפה אותנו במחשבות על המשמעות של גידול ילדים כאן ועכשיו, על כל המשתמע מכך. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. . שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות שלנו: מי שתומכות ותומכים בנו בתרומה חודשית קבועה. כדי לאפשר לנו לייצר עוד תכנים כאלה, נשמח אם תשקלו…

המלחמה הנוכחית עם איראן הביאה איתה גם חזית נוספת – לבנון – שמסכנת את חייהם של תושבי הצפון וממיטה אסון על רבים מתושבי לבנון. עד כה נהרגו מאות אנשים ומאות אלפים נעקרו מבתיהם. מעל שנה אחרי שישראל הכריזה שריסקה את חזבאללה עם חיסול צמרת ההנהגה שלו במסגרת מה שכונה "מבצע הביפרים"וההתנקשות בנסראללה, נראה שהארגון רק הלך והתחזק. מה מטרותיו של הארגון? למי הוא נאמן יותר – לבנון או איראן? ומה אפשר ללמוד מהאמונה הדתית השיעית שעומדת בבסיס האידיאולוגיה שלו על האופן שבו נלחמים חבריו? בפרק הזה שוחחנו עם ד"ר עבד כנאענה, מרצה בכיר וחוקר בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, מומחה למחשבה פוליטית שיעית. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות שלנו: מי שתומכות ותומכים בנו בתרומה חודשית קבועה. כדי לאפשר לנו לייצר עוד תכנים כאלה, נשמח אם תשקלו להצטרף: https://www.mekomit.co.il/members .…

אחת ממטרות המלחמה המוצהרות היא פירוק האיום הגרעיני שאיראן מציבה על ישראל ועל מדינות אחרות. אבל האם זה באמת המצב? מעט מאוד ידוע לנו על ההיסטוריה של פיתוח נשק גרעיני ונשק להשמדה המונית באזור, וגם על המאבק לפירוק המזרח התיכון והעולם מנשק גרעיני לא מרבים לדבר בישראל. העמימות המכוונת סביב הנושא, מסתבר, מסכנת אותנו יותר ממה שהיא שומרת עלינו, והיא חלק משמעותי ממה שהביא אותנו למלחמה הנוכחית. שוחחנו עם שרון דולב, פעילה בתחום מיגור נשק גרעיני ונשק להשמדה המונית מהמזרח התיכון ומעבר לו, מייסדת ומנכ"לית ארגון האמנה למזרח התיכון (METO – Middle East Treaty Organization), ומייסדת התנועה הישראלית לפירוק נשק (IDM), הפועלת לשילובה של ישראל בתהליכי שלום ופירוק נשק בינלאומיים ואזוריים. דיברנו על מהו בכלל נשק גרעיני, מי ואיך מנסים להגביל אותו בעולם, ואיפה מדינת ישראל נמצאת בתוך כל זה. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים,…

בחסות המלחמה עם איראן, מתנחלים ירו למוות ב-5 פלסטינים בגדה המערבית, לפחות שלושה מהם נורו על ידי מתנחלים במדים. פלסטיני נוסף נהרג, ככל הנראה, משאיפת גז שירו חיילים שהגיעו לאחר תקיפת המתנחלים. ככל הידוע, אף אחד מהיורים לא נעצר. זהו שיאו של תהליך שהתחיל הרבה לפני כן, והתעצם החל מ-7 באוקטובר: טשטוש ההפרדה בין הצבא והמתנחלים. הלכה למעשה, ישראל מקדמת פעולות אלימות של מיליציות אזרחיות הפועלות למען אינטרסים התנחלותיים נגד אוכלוסייה אזרחית פלסטינית בגדה המערבית. הצבא גייס אלפי מתנחלים ליחידות הגמ"ר וכיתות כוננות בהתנחלויות, נתן להם מדים ונשק והפך אותם לזרוע צבאית בלתי רשמית באזור שהם מתגוררים בו. כאשר המתנחלים-החיילים מנצלים לרעה את המדים, הנשק והסמכויות שקיבלו מהמדינה ופוגעים בפלסטינים, ישראל לא רק מתנערת מאחריותה למעשים, אלא אף נמנעת מהעמדת העבריינים לדין. דיברנו עם יונתן קנוניץ', ראש מחלקת המחקר ביש דין. לאחרונה הארגון פרסם דוח מקיף על תופעת ה״מתנחלים במדים״ שמסביר איך נוצרה התופעה הזו ומהן השלכותיה בשטח. . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן,…

רבים בציבור ובתקשורת הישראלית חוגגים את חיסולו של ח'אמנהאי כ״שחרור העם האיראני״ מעול הרודנות שדיכאה אותם במשך עשורים. אבל האם המלחמה הזו באמת תביא למשטר דמוקרטי וצודק באיראן? פרופ' ליאור שטרנפלד פורס את האפשרויות השונות שנמצאות כרגע על השולחן, ומעניק הצצה אל תוך הקרביים של הפוליטיקה, החברה והסנטימנט ברחוב האיראני לאור אירועי הימים האחרונים. פרופ' ליאור שטרנפלד מלמד היסטוריה של איראן המודרנית במחלקה להיסטוריה ובתוכנית ללימודים יהודיים באוניברסיטת פן סטייט. מחבר הספרים "איראן: החיים עצמם", ו-"בין איראן לציון: יהודי איראן במאה העשרים". . שיחה מקומית הוא מגזין מקוון של חדשות מהשטח, פרשנות ותרבות. בכל פרק נדבר כאן על הכתבות שבאתר ועל המציאות כאן, בין הירדן לים, כמו שלא תשמעו באף מקום אחר. שיחה מקומית מתקיים ושומר על עצמאותו בזכותכן ובזכותכם, הקוראות והקוראים, המאזינות והמאזינים, ובמיוחד בזכות קהילת החברות שלנו: מי שתומכות ותומכים בנו בתרומה חודשית קבועה. כדי לאפשר לנו לייצר עוד תכנים כאלה, נשמח אם תשקלו להצטרף: https://www.mekomit.co.il/members . הפקה והגשה: יהב ארז . כתבות ומקורות שהוזכרו בפרק – . מות ח'אמנהאי…

כבר כמעט שכחנו, אבל רק לפני שבועות ספורים סיום המלחמה היה נראה כחלום רחוק. הפעם ב"שיחה מקומית – הפודקאסט" שוחחתי עם מירון רפופורט על הפרשנות שלו לשבועות הדרמטיים האחרונים. איך הגענו לסיומה של המלחמה, או לפחות לסיום השלב הנוכחי שלה, ומה התרחישים האפשריים מכאן? עוד דיברנו על עתידה של תנועת הסולידריות הבינלאומית עם עזה לאחר הפסקת האש, תנועה שמירון גם פגש בביקורו האחרון באיטליה; על המפגש שלו במטוס עם חברי פרלמנט איטלקים שהיו על משט הסומוד, ועוד. כתבות שהוזכרו בפרק ומקורות לקריאה נוספת: לא "שלום" טראמפ ולא "ניצחון" נתניהו ישיבו את הזמן לאחור – מירון רפופורט הנס חמק, הגירוש הלך, הפלסטינים נשארו – מירון רפופורט ההפצצה בדוחא: ההיבריס של נתניהו נתקל במציאות – מירון רפופורט להרוס כדי שלא יוכלו לחזור: חיילים מספרים איך שיטחו את עזה – מירון רפופורט ואורן זיו האם ישראל מבצעת דומיסייד בעזה? – מירון רפופורט למה ממשיכים להחרים אותנו? כי ביצענו רצח עם – אורלי נוי נקמת ההיסטוריה: הסכם אוסלו של חמאס ונתניהו – מנחם קליין

יום אחרי שהקלטנו את השיחה עם אורן זיו על המתרחש בגדה המערבית בחודשים האחרונים, נורה למוות עוודה הד'אלין. המוות הנורא כל כך של עוודה הוא עוד פרק במציאות הקשה כל כך בגדה המערבית, שמתרחשת בזמן שהעיניים של רובנו נשואות, ובצדק, לעזה.אורן רואה את המציאות בגדה המערבית יום יום בשטח. הוא סיפר על השינוי הדרמטי שהוא רואה מאז תחילת המלחמה, על האלימות הקשה והיום יומית, ועל הגיבוי המערכתי של הרשויות הישראליות. על הפחד מגירוש ומהתעמרות שנוכח בכל כפר וקהילה. כתבות לקריאה נוספת: כתבות מאת עוודה הד'אלין במגזין 972+ כתבות מאת אורן זיו: כרוניקה של התעללות: הודעות מחבר בדרום הר חברוןחברו הטוב נורה למוות. הוא נשלח למעצר ב"שדה תימן 2""למרות הכיבוש, קברנו את עוודה בכפר שלו. זה מסר של סומוד"באום אל-ח'יר, ההתעמרות ממשיכה גם אחרי המוותעוודה הד'אלין עמד במרחק 35 מטר מהמתנחל, שירה לעברובראס אל-עין נערכים לגירוש: "מרגישים שזה המעוז האחרון"האירוע בסינג'יל: הצבא חסם גישה במשך 3 שעות, וסייף גסס ומתהתושבים גורשו, בדובר צה"ל טוענים כי "לא זוהו אירועי אלימות" מתנחלים הקימו זולה, וקהילת אל-מוערג'את נאלצה לברוח לא "אובדן שליטה": אלימות המתנחלים…

בפרק השני של "שיחה מקומית - הפודקאסט" דיברתי עם סמאח סלאימה. סמאח כותבת בשיחה מקומית מאז 2014. היא פעילה חברתית ופמיניסטית, מייסדת נע"ם – נשים ערביות במרכז, ומנהלת שותפה של מערכת החינוך בכפר וואחת אל סלאם נווה שלום.. בשיחה מלאה ברגש ובהומור דיברנו על הכלב שלא נשאר בנווה שלום ("לא הסתדר עם שמאלנים"), על ההפגנות למען ראש השב"כ ("כמו לבקש ממני להפגין למען ארגוני הפשיעה") על התגובה הישראלית לזוועות בעזה ("מה שמאכילים את הישראלים במדיה גורם לקלקול קיבה") ועל הביקור שלה בעזה, ממש רגע לפני המלחמה. דיברנו גם על המאמר שבחרה לכתוב, שבו נשמעים קולותיהם של תושבי מסאפר יטא התומכים בסרט "אין ארץ אחרת" אל מול הביקורת הפלסטינית; על הכתיבה שלה על האלימות המינית והמגדרית שהפעילו אנשי חמאס מחד, ועל זושהפעילו חיילים ישראלים מאידך; ועל שותפות יהודית-ערבית, שהיא, אומרת סמאח, הברירה היחידה שיש לנו, כל עוד היא אפשרית. הכתבות שהוזכרו בפרק: בזמן שטובחים בעזתים, מי יתרגש מאלימות מינית נגדם - https://www.mekomit.co.il/ps/148310 המלחמה בעזה מחזירה את המאבק הפמיניסטי שנים אחורה - https://www.mekomit.co.il/ps/132474 "הצומוד שלנו במסאפר…

בפרק הראשון של "שיחה מקומית - הפודקאסט" דיברנו עם יובל אברהם על הסרט הדוקומנטרי "אין ארץ אחרת" שהוא אחד מיוצריו ומועמד לאוסקר, ועל סדרת התחקירים פורצי הדרך שהוא פרסם ב "שיחה מקומית" על מדיניות הצבא בעזה כתבות ולינקים שהוזכרו בפרק: לצפיה ישירה בסרט "אין ארץ אחרת" התחקירים שהראו – פשעי עזה נעשו מבחירה תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה "תוצר לוואי" ידוע מראש: הגז שהרג חטופים ואנשי חמאס במנהרות חשיפה: המלחמה המלוכלכת של ישראל נגד בית הדין בהאג ההמלצה של יובל: כותבים וכותבות מעזה ב"שיחה מקומית" להצטרפות לחברות "שיחה מקומית"