פודקאסט חרדית מדוברת

קחו שאלה שנכונה גם לחברה החרדית וגם לעולם האינסטגרם. האם אפשר לחיות בחברה שמציבה תנאים נוקשים לכל צעד, ולהישאר אותנטית? בפרק הזה ב״חרדית מדוברת״ אסתי שושן משוחחת עם שרה ינץ, עובדת סוציאלית ויוצרת תוכן חרדית, המפיקה והתחקירנית של ״חרדית מדוברת״ על שני כרטיסי מועדון שהיא וויתרה עליהם. הקודים המחמירים של החרדיות, ומצד שני אידאל היופי הקיצוני של העולם המערבי והאינסטגרם בפרט. שרה מתארת את המעבר מעולם החוזרים בתשובה לבית יעקב, על מערכת הרווחה בישראל ועל דורות של עוני ונזקקות העוברים בה, ועל אינסטגרם כמרחב שמאפשר לשבור תבניות ולהיות נוכחת בעולם בו לאישה אין מקום וקול. הן דנות במתחים שבין רצון להיות חלק מהקהילה לבין הצורך לבטא עצמאות, ובמחיר האמיתי של התלות הכלכלית בממסד החרדי. איך ניתן למצוא איזון בין חופש פנימי למעגלי השליטה הקהילתיים? +--------------------------------+ | 🎬 ניפגש גם בקולנוע 🍿 | | | | ״חשבונות שמיים״ | | הקרנה ושיחה איתי אחרי הסרט | | | | 📅 יום שני, 9.11.2026 | 20:30 | | 📍 היכל התרבות בית שמש | | | | 🎞️ לצפייה בטריילר | | 🎟️ לפרטים ולכרטיסים | +--------------------------------+ 🎙️ את מי כדאי לנו…

תמי זוסמן היא חרדית, חברת מועצת העיר בית שמש ועל כך היא משלמת מחירים לא פשוטים. בפרק הזה של חרדית מדוברת, תמי משוחחת עם אסתי שושן על מה זה להיות האישה החרדית היחידה סביב שולחן המועצה של אחת הערים המסובכות בישראל - עיר שבה המאבקים בין חרדים לחילונים, ובין חרדים לחרדים, הגיעו לא פעם לנקודת רתיחה, עיר שבחרה להחזיר את השליטה לעסקנות החרדית. זוסמן מספרת על דרכה ממושב דתי לסמינר הליטאי וולף בבני ברק, על מה שומעים במסדרונות, מה אומרים לה בפנים ומה אומרים עליה בשקט, ומה קורה לאישה חרדית ברגע שהיא מגישה שאילתה במקום לבקש טובה. איך נראית פוליטיקה שמתנהלת בטלפונים ובחדרים שהיא לא מוזמנת אליהם? עם מה היא צריכה להתמודד שהעמיתים שלה פשוט לא? ומה עושים עם ציבור שזקוק לשירות, אך לא מסוגל לבקר או לתגמל את העוסקים בצרכיו.

תוך שהוא לא חוסך בביקורת קשה על ההנהגה החרדית הפוליטית "ממנה יש לי אפס ציפיות" הרב ד"ר יהודה יפרח, משפטן, עיתונאי וראש הדסק המשפטי של מקור ראשון, מבקש מההנהגת הימין הדתי להתפכח מהברית עם החרדים ולהבין את האיום על החברה החרדית עצמה, על צעיריה ועל החברה הישראלית כולה. בשיחה עם אסתי שושן במסגרת סדרת "חרדית מדוברת בוחרת" הם מנסים להבין את עומק הסוגיות במערכת בחירות זאת בסוגיית חרדים והמדינה, הוא מספר על חוויותיו בישיבה חרדית, על השירות הצבאי בביתר עילית אחרי 7 באוקטובר וחולק ציטוט לא צפוי של החת"ם סופר.

יש שיטה שיודעת לחלק ג'ובים ולשמר עוני באותה תנועה. מקומות עבודה למקורבים, קופות ציבוריות בניהול משפחתי ותלות מתוכננת לכל השאר. כי ציבור נזקק הוא ציבור צייתן, וציבור צייתן הוא קול בקלפי. בפרק הזה בחרדית מדוברת, בסדרת "חרדית מדוברת בוחרת", אסתי שושן מארחת שוב את נעמי אברהם, עורכת דין ורואת חשבון חקירתית, בת החברה החרדית, האישה מאחורי סדרת התחקירים "על הצביעות". איך שיחה נשית על אופנה וסגנון איפור היא בעצם שיחה פוליטית? ומשם לשוד הקופה הציבורית שהפך לשיטה: "רב הכותל" והעמותה שמאחוריו, האוליגרכיה החרדית ואחיזתה בציבור, ואסון מירון שאיש לא לקח עליו אחריות. בסוף השיחה נעמי קוראת את פרק פ"ב בתהילים, עד מתי תשפטו עוול? שאלה עתיקת יומין, רלוונטית מאוד לימינו.

הטונים עולים בין אסתי והפרופסור צדיק סביב סוגיות מעמד האישה ומחירי השמרנות בתוך קהילות סגורות. בפרק השני של השיחה הם עוסקים בשאלות של משפחה, זוגיות ופגיעות מיניות בהקשר האידאלים הנפוצים של נאמנות וקדושה. בהמשך הפרופסור יסביר למה הוא קורא לתורת הקבלה "מפלצת הספירות" ושולל את אמיתותה. והאם ניתן לקיים חיים דתיים אמוניים הנשענים רק על רציונל ושוללים את הרגש.

במקום בו מתחילה האמונה נגמר השכל? ובכן, יש מי שיחלקו על זה. בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את פרופ' שלום צדיק, מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר פילוסופיה יהודית בימי הביניים ומחבר "קריאה לתחייתה של הפילוסופיה הדתית", שתכניו והתבטאויותיו מסעירים בתי מדרש מימין ומשמאל. מיהו האל הרציונלי, ומאיפה בכלל הגיעה תפיסת האמונה שאנחנו מחזיקים בה היום. האם צריך בית מקדש? ובהעדר ה"אמונה" בתפיסתה הפשטנית, למה, אם כך, לשמור מצוות בכלל. צדיק מסביר למה לימוד פילוסופיה יהודית הוא לא מותרות אקדמיות אלא צורך, ובדרך גם טוען למה סביר להניח שלשפינוזה לא היה ליבידו.

כן, הסכנה הזו קיימת, אך בכל זאת חשבנו שנכון לדבר על הנושאים הללו, כי אולי יום אחד תפגשו אותם ברחוב, בשכונה, או מתחת לפנס ותגידו, איך לא שמתי לב. בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את שלי רפופורט יועצת אסטרטגית להטמעת שוויון בין נשים וגברים בערים, ברשויות מקומיות ובארגונים. בשיחה זו תגלו מה קורה ברשויות המקומיות בזמן שישנתם, איך הוטמעו בערים מסורתיות ודתיות נורמות חדשות לשוויון בין המינים, כן גם בערים שלא חשבתם.

איך נראה החלום הרומנטי של נערה בבית יעקב, ומה קורה כשהוא לא מתגשם בגיל עשרים? לאה שיינברום, עובדת סוציאלית קלינית, בוגרת "נבחרות" ומייסדת קבוצת שיח.ה להחלפת דעות בין נשים פמיניסטיות לגברים חרדים, עברה שנים ארוכות של רווקות בעולם שבו כל שנה שעוברת נספרת בקול רם, והתחתנה בגיל שנחשב בוגר במונחים חרדיים. הסיפור של לאה מסתבך כשהתודעה הפמיניסטית שלה מתעצבת ומתגבשת במהלך ימי הרווקות שלה, והיא מעזה לומר בקול רם שהיא רוצה את זה אחרת.בפרק הזה בחרדית מדוברת לאה מספרת לאסתי שושן על רווקות רבת שנים, על חתונה הלכתית לא קונבנציונלית אחרי שכמעט התייאשה מהקמת בית ועל תקווה גדולה שצריך להחזיק גם כשהמנגינה שלך שונה מהסביבה.

הרעיון החסידי נולד כדי לתת ערך לאדם הפשוט ולחבר כל אחד לחוויה הדתית ולקב"ה. אבל במקומות מסוימים הוא הפך לשעבוד מוחלט לדמות אחת, בשר ודם - לאדמו"ר. התחקירים של אהרון רבינוביץ ויואלי ברים על חסידות ויז'ניץ-מרכז חשפו לאן זה יכול להגיע: חסידים שנדרשים להפוך ל"זנבות", אברכים שמוכרים דירות ותורמים קרנות השתלמות לבניית בית מדרש של רבע מיליארד שקל וסכסוך ישן שמתדלק עד היום קטטות רחוב המוניות.בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את יהודה מוזס - בנו של ח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס, מי שהיה שמש האדמו"ר ונציג ויז'ניץ באגודת ישראל בכנסת. יהודה גדל בתוך חצר המלוכה של ויז'ניץ, הכיר מבפנים את הסודות, וראה מקרוב איך היא מתנהלת - בימי הזוהר וברגעי השבר. יחד הם חוזרים אל שורשי הדרמה: בן האדמו"ר שיצא לגלות וחזר, ריב האחים על הכתר, ואיך מתנהלות חצרות מלוכה בישראל של ימינו.

"אבא מסתכל מלמעלה" הייתה סיסמת הבחירות של ש"ס, "השם יתברך תמיד אוהב אותי" הפך להמנון המלחמה. מולם עולה סיסמת "נמות ולא נתגייס" של רבני ומנהיגי ש"ס, המושכת את הציבור המזרחי לבדלנות החרדית. סביב השורות האלה מתנהל המאבק על הקול המסורתי-מזרחי לקראת הבחירות. בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את אופיר טובול - חוקר תרבות ומוזיקה, משפטן וראש בית כולנא – בוגר החינוך הציוני דתי ומסורתי מבחירה, כדי לברר איפה בכלל חי היום הכוח הזה: בקלפי, בבתי הכנסת השכונתיים, במוזיקת הפופ המזרחי או בקברי הצדיקים, ומי יזכה בו בבחירות הקרובות. שיחה שנעה בין רבניי הידברות, לאודיה, והרב הרוש, למשפיעניות רשת ביום בשבוע של צניעות, ולתפיסת המסורתיות הפשרנית מטבעה שתפגוש את ההכרעה בקלפי.

האם בחברה החרדית רוצים לדעת כמה עולה הביטחון שלנו? מי משלם את המחיר? ומה קורה לגוף ולנפש של מי שחזרו משם ולעולם יהיו מה שהיו קודם? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את ציפי הורביץ, אישה חרדית שעובדת באגף השיקום של משרד הביטחון ומלווה אישית פצועי המלחמה, פגועי גוף ונפש בדרכם להחלמה. ציפי מספרת בכנות חשופה איך היא הגיעה לשם, עוד מהימים של אימהות מוקדמת ובוסרית שלימדה אותה לחפש דרך ולשאול שאלות שאסור לשאול. היא מתארת מה עושה לאישה חרדית להביט יום יום בעיניים של מי שחירף נפשו בשדה הקרב, וללוות אותו בדרך הבלתי נגמרת חזרה לחיים, ואז לחזור בעצמה הביתה, אל קהילה שמעדיפה לא לדעת מה שילמו אחיה ואחיותיה בשביל השקט שלה.

החרדים מגיעים לבחירות 2026 בשיא כוחם הפוליטי - קואליציית חלומות, כל הוועדות, כל התפקידים וברית פוליטית איתנה של בגוש האמוני. ובדיוק שם מתגלה הפרדוקס: מעולם לא היו חזקים כל כך, ומעולם לא הרגישו מובסים כל כך. בחורי ישיבה במעצר, סנקציות, זעם ובערה ברחוב החרדי על הנציגות הפוליטית, שלא ממש יודעת איך לנהל את האירוע. בפרק זה בסדרת "חרדית מדוברת בוחרת" אסתי שושן מארחת את הפרשן, העיתונאי, הקומיקאי ואיש התקשורת אלי ביתאן, לסקירת מגמות הבחירות בתוך הרחוב החרדי, טשולנט עסיסי של משחקי הכס בין החצרות ותת המפלגות: הקרע בש"ס ומשבר הבייס, השיתוק המנהיגותי אצל גדולי הדור הליטאים, החסידים שתופסים עצמאות מול המדינה, ובן גביר שהפך למפלגה החרדית השלישית בגודלה בלי להתאמץ. ובאמצע הכול השאלה של הפרויקט: על מה בעצם יצביעו החרדים הפעם ? והאם המשבר הנוכחי יזיז לוחות טקטוניים, יגרום לאנרכיה או להתארגנות מחדש?

רגע לפני שחרדית מדוברת הולכת לקלפי היא רוצה להבין על מה הבחירות הפעם. סדרת פרקים חדשה תנסה לפצח את הסוגיות שמתדלקות את השיח הפוליטי בישראל עם מיטב האורחים והאורחות. בפרק זה על השולחן, הצעת החוק שתרחיב את הלימודים בהפרדה באקדמיה גם לתארים מתקדמים. אסתי שושן ומלכי רוטנר, חסידת בעלזא, פעילה חברתית, מייסדת קבוצת דף היומי לנשים ומנחת קבוצות, לוקחות בחזרה דיון שתמיד נעשה מעל הראש של הנשים החרדיות - למענן, בשמן, בלעדיהן. האם ההפרדה המגדרית המתרחבת באמת טובה לחרדים ולחרדיות? האם מתקיים כאן חופש בחירה אמיתי? מי מרוויח מהפרדה הזו? ובשאלה הגדולה של ההגיון מאחורי עיצוב צביון המדינה בחקיקה דתית.

מה מפריד בין החרדים לציונות הדתית - ומאיפה באים הרעיונות המשיחיים שמעצבים את שניהם? האם תפקידו של עם ישראל הוא להיות אור לגויים, ואם כן - מי מגשים את זה בפועל? האם הגאולה כבר כאן, ומה קורה לחרדים שמשקיעים את כל חייהם ב"פרויקט התורה" - האם הם מרוויחים, או מפסידים חלקים שלמים מעבודת השם או אף מהתורה עצמה? למה יום ירושלים, שהיה פעם קונצנזוס ישראלי, הפך למוקד מחלוקת? ומדוע חוזרים בתשובה מאמצים דווקא סממנים חרדים? בפרק זה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם הרב ספי גלדצהלר, ראש בית המדרש "הרוח הגדולה", דוקטורנט, מרצה וסופר - ואחד הקולות הבולטים כיום בהפצת משנתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי, מניטו. הוא מקיים פולמוסים מצולמים עם נציגים של העדה החרדית ונטורי קרתא על שאלת היחס למדינה ולגאולה וגם עם בני דתות שונות על הרעיונות העומדים בבסיס אמונתם.

יהודית יפרח לא למדה בבית יעקב. מצד שני היא גם לא בעלת תשובה. היא פגשה את משה, בעלה בהקפות שניות בכותל בגיל שמונה-עשרה, וכך, בלי שהתכוננה ובלי שתכננה, מצאה את עצמה בתוך החברה החרדית, אישה, אמא בעולם בו היא תוהה לגבי הערכים בו. בפרק הזה ב"חרדית מדוברת", היא מספרת לאסתי שושן על מסע החיים שלה כבת לעולים ממרוקו שלא הכירו בחלוקות המגזריות, על הילדים שגידלה בחינוך החרדי, על ההתאמות שעשתה בחייה כדי להיות חלק. על השאלות, הלבטים והתמורות שבאו עם המלחמה. יהודית היא מנהלת משרד פרסום, יועצת אסטרטגית פוליטית, ונהגת אמבולנס במד"א והיא תרמה כליה למישהו אותו היא לא הכירה, זו שיחה על זהות, תרבות ואהבה שמנצחת.

בציונות הדתית זה הפך למאבק חברתי גלוי. בחברה החרדית, לא מדברים עדיין. מה קורה עם להט"בים שנולדו בחברה החרדית או הדתית? בפרק הזה אסתי שושן מארחת את הרב רפאל יהונתן פוליסוק, בוגר ישיבת הדגל הציונית דתית "מרכז הרב" הוא רב במכון פרדס, פוסק הלכה ופעיל בתחום הלהט"ב הדתי. פוליסוק עבר בעצמו את הדרך הארוכה: מילד שעלה מברזיל וגדל בחברה מסורתית, דרך עולם הישיבות תקופת שידוכים שלא צלחה ואל טיפולי המרה שטלטלו את נפשו. ומשם, דווקא אל תוך בית המדרש, שם בחר "לקחת בעלות" על היהדות שלו וללמוד את המקורות בעצמו, מהי עמדת ההלכה האמיתית סביב מי שנולדו עם נטיה מינית אחרת והאם גורלם הוא לוותר גם על אלוקים, התורה והקהילה ביציאתם מהארון? למה הוא אמר קדיש בכותל על עצמו? האם מדובר במאבק הלכתי טהור, או בעיקר מאבק מודרני אוניברסלי בין שמרנות לפרוגרס? ואיך נשמעות השאלות שמגיעות אליו מחרדים וחרדיות?

עם כל המשמעויות שמייחסים לשם נהוראי בעת האחרונה ועם זהות ישיבתית ליטאית חזקה, נהוראי (הארי) אברג׳ל, עיתונאי, פעיל חברתי, בוגר ישיבת מיר, וסטודנט לפילוסופיה ויחב"ל, מבקש מהנהוראים באשר הם לזקוף את צווארם. במהלך סאטירי שלו ברשת של הכרזת איגוד הנהוראים הבינלאומי, הוא חושף את ההתמודדות שלו ושל אחרים עם התכונות שמייחסים לשם הזה. על הדרך הוא חולק עם אסתי שושן בחרדית מדוברת, את תופעת הרווקות המאוחרת בחברה החרדית, את המודעות הפוליטית חברתית שפיתח עם שמו ושם משפחתו, איך הגיע לשירות אזרחי, מה זה אומר ללמוד במיר ואיך זה מעצב את דרכו. באיזה שלב בחיים הפך להארי ולמה פרחה זה דווקא שם יפה.

"המהפכה המינית כשלה" כך טוען הרב ניר מנוסי בספרו "הבוקר שאחרי" שמיועד בכלל לחילונים. האם יש חלופה אחרת שלא תגרום לכולנו לחזור לאחור לימים של דיכוי? ומפרספקטיבה חרדית ביקורתית, מה זה אומר על גיל הנישואין הנמוך? על גדרות של קדושה שהופכים לדכדוך הנפש? האם ניתן בכלל למצוא את הנוסחה לחיי זוגיות ונישואין מלאים ומאושרים בעידן שלנו? בפרק זה בחרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את הרב ניר מנוסי, רב, עורך, מחבר ספרים ומרצה, המוכר בזכות עיסוקו בחיבור שבין תורת הקבלה והחסידות לבין תרבות המערב והפסיכולוגיה המודרנית. שיחה מאתגרת לחרדים ולחילונים. תתמודדו! למעקב אחר הרב ניר מנוסי: https://linktr.ee/nmenussiלקהילת חסידות ישראלית: https://chasidut.co.il

איפה עובר הגבול בין קהילה שתומכת ומסייעת לקהילה שלוחצת אותו עד שלא נותר לו אוויר משלו? כל מה שאדם צריך בחיים, זו משמעות, טוען הפילוסוף ד"ר שמעון אזולאי בספרו "מהפכת המשמעות", ובכך יוצא למלחמת חורמה במאסלו ובפירמידת הצרכים שבנה, ששמה את המשמעות בתחתית. בפרק הזה הוא משוחח עם אסתי שושן על הרעיונות שעולים בספרו; על המהפכה התודעתית שקרתה בחברה הישראלית אחרי שבעה באוקטובר, שהפכה אותנו מחברה שבעה ומפונקת המחפשת רק אושר, לחברה בהישרדות שמוצאת כוח בסולידריות ובמשמעות; על משבר הבדידות העולמי; ועל העוגנים הקהילתיים בחברה החרדית, שעומדים למבחן גם מול הרעיונות המערביים של אינדיבידואליזם וחירות, וגם מול צמצום מרחבי הבחירה שהם מטילים על הפרט הגדל בה ועל סיכוייו למצוא את המשמעות האישית שלו בכוחות עצמו.

בעוד אתוס הגבריות הישראלית נבנה על הצבא, על דימויים הוליוודים מערביים וחיים קשוחים. הגבר החרדי גדל על בית המדרש, אהבת תורה ויראה מהחטא. איך זה מעצב את דמותו וזהותו? בפרק זה בחרדית מדוברת, מוישי ליפשיץ - בוגר חסידות קרלין וישיבות ליטאיות, כיום כתב במקור ראשון וסטודנט לספרות – חולק עם אסתי שושן, תובנות על גבריות חרדית בעידן הזה. מה ההבדל בין אידאל הגבריות החסידי, שמאדיר עדינות ושמירת עיניים, לאידאל הליטאי של למדנות תחרותית? למה דווקא החסידות "מפקיעה את הרגש לטובת המצווה" – והאם יתכן שדווקא הליטאי מאפשר לעצמו רגש אנושי פשוט? מה קורה לאבות גרושים בחברה החרדית? האם הם סובלים יותר מניכור הורי? איך מתעצבת דמותו של האב הגרוש בעיני ילדיו? שיעור על גבריות, רגש ומגדר באופן שעדיין לא שמעתםן.

כשמאחוריו תחקירים שזעזעו את החברה החרדית, אהרון רבינוביץ, כתב לענייני חרדים בעיתון הארץ, מדגיש שהוא רואה בעבודתו שליחות דתית "להדליק מנורה ברחוב חשוך" בפרק זה בחרדית מדוברת אהרון מספר לאסתי שושן על מאחורי הקלעים של פרשיות חיים ולדר ויהודה משי זהב, אותן חשף עם שותפתו שירה אלק. איך סירב לשוחד של מאות אלפי שקלים תמורת שתיקה. על הבדלנות שמובילה לניתוק בין התורה לחיים "אל תכניס פה את הקב"ה", אומרים לו. הוא דווקא מתעקש שכן. ועל הסיפורים שעדיין לא פורסמו - כי הציבור, הוא אומר, לא יעמוד בזה.

ההצלחה הגדולה בגדילתה וביסוסה של החברה החרדית איפשרה לדורות שנולדו אחרי היווסדה - ללכת בתלם ידוע מראש. אך האם איבדנו את זכות הבחירה הנטועה עמוק במחשבה היהודית? את האפשרות להטיל ספק, לחפש ולמצוא את הדרך? האם קיים עדיין הרגע שבו אדם עומד לבד מול עצמו ואלוקיו ומחליט. דור אחד עומל ובוחר. הדור הבא יורש את ההישג. האם הדור השלישי מבין את משמעות הירושה שבידיו?בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן פותחת את השאלה הזו למרכיביה יחד עם ורדית רוזנבלום, האם החברה החרדית, שהצליחה מעבר לכל ציפייה לשמר את עצמה במשך שלושה דורות, איבדה בדרך משהו יקר ממה שהיא הצילה. את רגע הבחירה.ורדית שעוסקת בין היתר בהגות במחשבת ישראל, מספרת על רגעי הבחירה של חייה שעיצבו את המסלול שלה כיום – מהסמינר החדש בירושלים ועד לתפקידיה כטוענת רבנית ועורכת דין, חברת סגל במכון 'מנדל' ודיקנית בתוכנית "שלוחי ציבור" מנהלת מדרשת "אותות" לנשים חרדיות. שיחה שמתחילה בניתוץ הפסלים של תרח על ידי אברהם העברי, על המחיר של אמונה שעוברת בירושה, על נשים בתווך שבין ציות לאוטונומיה, על המתח בין שמרנות לקידמה ועל מה אנחנו משאירים לדור הבא.

איך הפכה החברה החרדית לגן עדן עבור נוכלים ולבור עמוק של נפגעי ההונאות בישראל. זה סיפור על תמימות והעדר אוריינות פיננסית, מצוקה כלכלית גבוהה וחלום התעשרות מהיר. צעירים עם משפחות ומשכנתאות, בלי כלים להשתלב בשוק העבודה, שמחפשים תיבת אוצר. וכשיש ביקוש לניסים פיננסיים, תמיד יימצא מי שימכור אותם ויעקוץ אברכים תמימים - תרמיות פירמידה עם חותמת כשרות, הונאות למהדרין שמדברות בשפה הנכונה ומכירות היטב את הצורך לסגור את החודש. בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את סימי ספולטר , איש דיגיטל, בוגר ישיבות ליטאיות, וכתב נדל"ן, הייטק וכלכלה חרדית ב"דה מרקר" — לשיחה על הכסף שנעלם, על המערכת שמאפשרת את זה, ועל מה שצריך להשתנות.

יוכי תפילינסקי-בלוך הייתה בת 11 כשהעולם שלה התהפך. אבא שלה, רב ופוסק מוערך בקהילה החרדית, עזב את הבית, את הקהילה ואת הדת. במקומו נכנסו דודים, שכנים, חברים של המשפחה – ישבו בבית שלהם כמו בשבעה, על אב שעדיין חי. יוכי ברחה לבית הספר, מקום מוגן ומסודר, ובלילות כתבה לו מכתבים. המבוגרים אמרו לה להפסיק להתגעגע. היא לא הפסיקה.כמה שנים אחרי, יוכי יושבת מול אסתי שושן ומספרת את הסיפור שלה ושל הנתק הכפוי מאביה – אבי תפילינסקי, יוצר הסדרה "בהסתורה" המשודרת בכאן 11, שמעלה למודעות את עולמם של האנוסים החרדים, החיים בין העולמות ומתמודדים עם הסתרה וכפילות מתוך הפחד מניתוק ממשפחתם, מזהותם ומסביבתם. יוכי מספרת על חוויית האובדן החוזרת, על הלידה השקטה שעברה, על ההמתנה הארוכה לאבא, על המפגש המחודש בגיל 17, ועל האישה שהיא בחרה להיות – חרדית, נשואה, עובדת סוציאלית, מורה לריקוד.פרק על אהבה שמסרבת להיכנע לכללי המשחק.

ביום הזיכרון הזה, חרדית מדוברת עוצרת להרכין ראש לזכר הנופלים והנופלות. סביב הסוגיה טורדת המנוחה של גיוס חרדים, אספנו את הרגעים המשמעותיים הכנים והכואבים שעלו בערוץ הפודקאסט של אלה שדיברו אחרת, שפעלו ולא ישבו בצד גם כשהחומות התגבהו. מתוך הפרקים עם: הרב רפאל קרויזר, הרב אלחנן דנינו, משה פריגן, יגאל גואטה, הרב בצלאל כהן.חמישה קולות שימשיכו להדהד גם כשהאינטרסים הפוליטיים ימשיכו לזהם את השיח הציבורי ואת המגמות של שילוב, אחריות ומוסר.

מה קורה כשלוקחים מערכת שידוכים בת אלפי שנים ומנסים להריץ אותה בעידן של מימוש עצמי ואינדיבידואליזם? חוי בר זאב – רבנית, מדריכת כלות, הייטקיסטית לשעבר ובעלת תואר שני בפילוסופיה – פותחת את הקלפים: למה מוסד הנישואין בצרות מול משבר המודרנה, מה כלות חרדיות צעירות באמת שואלות כשנסגרת הדלת, למה החרדים עדיין מחזיקים טאבו בנושא המשפחה החדשה כשבציבור הדתי הסכר נפרץ, איך משלבים בין חוזה נישואין של אינטרסים לברית אמיתית סביב ערכים ותקשורת רגשית. שיחה על שידוכים בעידן החדש, הדרכת כלות מול הדרכת חתנים, ומה הערך המרכזי שגברים צריכים לבוא איתו לשולחן, כשעול הפרנסה מוטל על נשים.

המעבר של משפחתה של מינדי ארליך יוצרת קולנוע ועורכת דין, מחסידות קרלין לברסלב לא היה רק שינוי זהות קבוצתית, אלא סדק ראשון במובן מאליו. בתוך תנועה בין שני עולמות חסידיים שונים, נולדה אצלה היכולת לשאול, להשוות, ולזהות שהמסגרת אינה אחת ויחידה כפי שנדמה מבפנים. בפרק הזה של “חרדית מדוברת” היא מספרת לאסתי שושן על ילדותה בשכונת גאולה הירושלמית, על הרגע שבו היציבות נסדקת, במעבר הפנים חרדי ובנישואין המוקדמים על הסרט "פינק ליידי" עטור השבחים שהניח זרקור על תופעה מושתקת. וההצעה שלה לאלה שמתלוננים על עודף יצירות קולנוע וטלוויזיה על חרדים: "שתו כוס מים".

בפרק הזה של “חרדית מדוברת” אסתי שושן משוחחת עם תהילה גאדו - חוקרת החברה החרדית ומורה לגמרא, שבוחרת להגדיר את עצמה קודם כל דרך בית המדרש ורק אחר כך דרך האקדמיה. דרך הבחנה בין זרם פרקטי המבקש להשתלב מבלי לערער, לבין זרם אידאולוגי שמנסה לחשב מחדש את גבולות החרדיות מבפנים, עולה תמונה מורכבת של ציבור מפוצל - כזה שלא בטוח שהוא מתפלל באותו בית כנסת, ובוודאי שלא מצביע כגוש אחד. השיחה נוגעת בפער שבין שינוי תודעתי, רצון לשדרג את איכות החים עד להתנהלות פוליטית, בשאלת הייצוג של חרדים המשתלבים במרחב הישראלי, ובמחירי ההגירה החברתית בדרך לשילוב.בין גמרא, דרך מצבן של נשים חרדיות וחקר סמכות ומבני כוח, מתברר שהשאלה מי הוא “החרדי החדש”, מנסה לברר אם מתהווה כאן זהות יציבה - או אוסף של יחידים שמנסים, כל אחד בדרכו, למצוא את מקומם.

בפרק הזה של "חרדית מדוברת" אסתי שושן משוחחת עם יאיר אסולין, סופר, הוגה ויועץ אסטרטגי לחברות וארגונים, על רעיונות שעולים בספרו האחרון "איך נולדים מחדש" ובין היתר בשאלה אולי בן־גוריון לא “נכנע” לחרדים כפי שמקובל לחשוב אלא ביקש דווקא לשלוט ביהדות דרך המדינה וכך לרסנה? האם החיבור בין דת למדינה היה ועודנו אינטרס דתי או אינטרס חילוני? למה דווקא בעידן שבו ליהדות יש יותר כוח ומשאבים מאי פעם, נדמה שהקול הרעיוני שלה מבוזה ומוחלש? דרך שיחה על חרדים, ציונות דתית, משיחיות, פרוגרסיביות, מדעי הרוח ובינה מלאכותית, עולות שאלות נוספות: האם הציונות הדתית עדיין מצמיחה רעיונות והגות כלל ישראלית? מה הקשר בין משיחיות ופרוגרסיביות והאם הטרלול המיוחס לשתיהן מעיד על התפרקות השפה הישנה? מה קורה לעולם שבו סמכויות ישנות - מהפוליטיקה ועד האקדמיה, הולכות ומתערערות? והאם אנחנו נמצאים בסופו של עידן הפוליטיקה כפי שהכרנו אותו?

בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם פרופ' ניסים ליאון, מהחוקרים הבולטים של דת, אתניות ומעמד בישראל, ומי שטבע את המושגים “המעמד הבינוני המזרחי” ו“חרדיות רכה”. דרך מחקריו על ש״ס, על עולם הישיבות ועל יחסי אשכנזים ספרדים חרדים מנקודת מבט היסטורית סוציולגית ופוליטית. איך השפיעה המדיניות האקדמית החילונית על עלייתה של חברת הלומדים החרדית. על המהפכה שחוללו רבנים ספרדים מקומיים בהעצמת הכוח הפוליטי החרדי. ואם ליטאיות איננה אתניות גאוגרפית אלא אידאולוגיה שאיחדה רבים מעדות אשכנז לצורת השקפה ומחשבה, איפה זה השתבש עם הספרדים? ולמה מתכוון הפרופסור כשהוא מדבר על "בגידת הליטאים"?

רוחניות אמורה להיות מרחב של משמעות, נחמה וקשר. אבל מה קורה כשהיא הופכת לכלי שליטה? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם ציפי לוי עו"ס מומחית בחלקת הרווחה בירושלים ושותפה להטבעת המושג "אלימות רוחנית" בתוך ההקשר הטיפולי במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות. מתי סמכות דתית חוצה את הקו והופכת לשלילת אוטונומיה? איך שפה של חטא, יראת שמיים ועולם הבא משמשת כדי לעורר פחד, אשמה ובושה? האם מדובר בתופעה מגדרית, והאם גם גברים נפגעים ממנה? איך אלימות רוחנית הופכת לחלק ממערך רחב יותר של אלימות רגשית, כלכלית או מינית? מהם הדפוסים והמחירים הנפשיים של פגיעה שמתרחשת בשם שמיים, איפה נכנסת האחריות הקהילתית למניעתה? ואיך הרוחניות עצמה משמשת כלי לריפוי וצמיחה.

בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את נעמי אברהם, עורכת דין ורואת חשבון חקירתית, שגדלה והתחנכה בחברה החרדית ועבדה בשירות המדינה. השיחה צוללת אל מאחורי הקלעים של סדרת הפוסטים שנעמי פרסמה תחת השם “על הצביעות” - תחקירי עומק שפרצו מתוך שיח נישתי ומושתק והפכו לכתב אישום חריף נגד שיטה. אנחנו מדברות על המהפכה השקטה של הדור הראשון לאקדמיה, על המצוקה הכלכלית שהולידה צורך קיומי בהשתלבות, על הגזענות הממוסדת ועל אליטה עסקנית חדשה שצמחה בדיוק במרחב הזה - בין פריצת גבולות אישית לבין הידוק החומות סביב השכבות החלשות בקהילה.הפרק בוחן את המנגנון: איך נוצרים סטנדרטים כפולים, איך הפרדה הופכת לפתרון רשמי, איך כוח וכסף זורמים במסלולים שמעטים רואים, ואיך שתיקה קולקטיבית נשמרת לאורך זמן.

מאז השבעה באוקטובר, סוגיית החרדיות, הגיוס והשותפות הישראלית כבר בלתי־אפשרית לעקיפה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת לשיחה את אלירן מלכה, יוצר הלהיט הטלוויזיוני "שבאבניקים" והסרט "הבלתי רשמיים". מלכה מדבר על אחריות של יוצר בזמן שבר, על דמויות בחורי הישיבה שנמצאות כעת במוקד השסע הלאומי, ועל הציפייה להפוך ל“דובר המגזר” דווקא ברגע של משבר מול הציונות הדתית והציבור הישראלי. מה קרה לגדליה וחבריו אחרי השבעה באוקטובר? איך מתבטאת הציפייה והאכזבה מהחברה החרדית? והאם דמות הלמדנית החרדית דבורה יכולה להתקיים במציאות החרדית — או שמדובר בייבוא מהעולם הדתי־לאומי?

אישה עובדת, מרוויחה, בונה קריירה. השאלה הפשוטה לכאורה למי שייך הכסף? מתבררת כסוגיה תלמודית שחז"ל עסקו בה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את שרי קרויזר והן פותחות בלימוד משותף של הסוגיה "מעשה ידי אישה לבעלה", ומנסות להבין מה קורה לטקסט העתיק כשמציאות החיים משתנה מן היסוד ותוהות על הזכות או החובה בנגישות של נשים לגמרא. שרי קרויזר, לומדת ומלמדת תורה, מנכ״לית ומייסדת־שותפה של עמותת הנני - למען הקהילה, ממובילות תנועת "לא תשתוק" ואשת הייטק. בשיחה עולות סוגיות של נשים חרדיות בשוק העבודה, החובה היהודית של גבר לפרנס את אשתו כתעודת ביטוח עבורה, שאלות על מוסר וצדק בני ימינו ושבירת חומות השתיקה של פגיעות מיניות בקהילה.

רומנטיקה, מיניות, צניעות וקדושה הפכו מזמן לזירת קרב תרבותית. בין שיח של חופש מוחלט לשיח של איסור, בושה ופחד, משהו מהיכולת לדבר באמת על גוף, אהבה וקשר הלך לאיבוד. כנס אחד בכנסת על שמירת נגיעה רק הציף שאלה עמוקה יותר: האם בכלל אפשר לנהל שיחה שפויה על מיניות בריאה, בלי לאיים על מי שחושש מהדתה וחקיקה דתית, ובלי למחוק את השפה הדתית עצמה?בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את אוריה מבורך, סופרת, יועצת הלכה, עורכת ראשית בהוצאת מגיד ומקימת מכון אפרכסת. שיחה על פוריטניות דתית והדחקה, על פמיניזם דתי עם כוכביות, ועל רומנטיקה שנשחקה גם בשם החופש המיני וגם בשם ערכי הצניעות.

בדרך כלל היא זו ששואלת, הפעם היא זו שעונה. שרה ינץ, התחקירנית והמפיקה של "חרדית מדוברת" עו"ס ואשת סושיאל, מושיבה את אסתי שושן על כסא המרואיינת לשיחה על הציר שבין שמרנות לחדשנות. החל מהילדות כבת בכורה במשפחה של 12 ילדים, דרך המאבקים הפוליטיים, ועד לספר השירים והסרט החדש "חשבונות שמיים". פרק על עקשנות, אמונה, החובה, והזכות הפשוטה – לדבר.

"ש"ס עזבה אותי, לא אני אותה" כך אומר הח"כ לשעבר יגאל גואטה בשיחה גלויה עם אסתי שושן, ומצביע על השינוי הדרמטי שעברה התנועה: ההקצנה הדתית וזניחת הציבור המסורתי שהיה פעם הלב הפועם שלה. בפרק הזה של "חרדית מדוברת", גואטה לוקח אותנו למסע מתחנות חייו המוקדמות בקריית שמונה ועד המעבר לעולם החרדי ליטאי דרך המתיבתא "מגן הילד" בבני ברק. הוא מדבר על העשייה הציבורית והתקשורתית שלו, מתייחס בכאב לגזענות במוסדות החינוך, ושואל שאלה פוליטית בוערת: האם יש מקום לבית פוליטי חדש לציבור המאמין והמסורתי בישראל?

בכיפה שחורה וחולצה לבנה, אורי צייטלין עולה על במות סטנדאפ ולא חושש לנגוע בקונפליקטים ישראליים חמים מנקודת מבט חרדית ייחודית.. בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא חולק עם אסתי שושן את חוויות הילדות במשפחה ברוכת ילדים, את הרקע המשפחתי של הפלג הירושלמי, את ישיבות הנושרים וקווי הנייעס בהם עבר. מהם גבולות ההומור? אילו בדיחות מריצים בקעמפ של סלבודקא ולמה הוא לא מצליח לצחוק על מזרוחניקים?

מה קורה כשהקרע הדתי אמוני הגדול נכנס הביתה? כשאחד מבני הזוג משנה כיוון, חוזר בתשובה או יוצא בשאלה? האם מדרגות הרבנות זו האופציה היחידה? או שאפשר למצוא דרך לחיות יחד כזוג מעורב? מה עושים עם הילדים ומי משלם או משלמת את המחיר על המסע הרוחני של השני? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את הזוג הר' עמי ואביטל ברעם, מייסדי "עמותת התקשרות - מאמינים ב־יחד", שחוו בעצמם מעבר מחילוניות לזוגיות מעורבת עד שיישרו יחד קו והפכו את הסיפור שלהם למוקד ליווי לזוגות שאורח חייו של אחד מהם משתנה באמצע החיים. ומה כל זה יכול ללמד אותנו על חיים משותפים של חרדים, דתיים וחילונים על אדמת הארץ הזו?

מה קורה כשהנפש החרדית מבקשת עזרה בעולם שבו מילים כמו “דיכאון”, “חרדה” או “טראומה” עדיין תחת סטיגמה בעייתית? בפרק הזה אסתי שושן מארחת את נועם גרין, נוירו־פסיכולוגית (בהתמחות), יוצרת תוכן ומי שמובילה הפודקאסט “נפשות וחסרונן”.יחד הן נכנסות אל המרחב שבו טיפול מקצועי פוגש את הקהילה והקב"ה, בו לנשים אין זמן לטפל בעצמן ובו עסקנים עלולים לנהל את הבריאות הנפשית של הפרט.אסתי ונועם גם חוזרות לעיר הילדות המשותפת, לצפת החרדית, לקהילת בעלי התשובה בעיר ולהשפעותיה על עשייתה של נועם בקליניקה שלה ובעשייתה הציבורית.

בתוך ההסלמה ביחסי החברה החרדית לישראלית, דב אייכלר, איש תקשורת בוגר המגזר החרדי וחסידות בעלזא מרגיש שהחברה החרדית היא שעיר תמידי לעזאזל. אייכלר שגדל במשפחה של 14 ילדים בבית פוליטי מובהק, מעדיף לראות את עצמו כבוגר המגזר ולא כחרדי ובכך לאפשר לעצמו חירות של ביקורת פנימית תקשורתית. אך תמיד עם עיניים בגב, שלא ישתמשו בביקורת הפנימית כדי לחבוט בכולנו. בפרק הזה בחרדית מדוברת - בשיחה צפופה - דב ואסתי מנסים להבין מה קורה כשמישהו עומד ממש על התפר: על חרדות דמוגרפיות, על נאמנות שבטית ועל פרדוקס השינוי החרדי המתבקש, שמציב בסימן שאלה את המשך קיומה של זהות ותרבות חרדית. ומה ישראלים "רגילים" צריכים לעשות כדי להבין את תחושת הנרדפות החרדית.

איך סכסוך נדל״ן בין שני גיסים על ירושת ישיבה בבני ברק הפך מאבק אלים ויצרי למלחמה על זהות, הנהגה ומהות החרדיות. בשנים האחרונות פעלו בפוניבז' שתי ישיבות באותו בית מדרש. שתי הנהגות, שני נרטיבים ושתי גרסאות לשאלה מי ממשיך הדרך ומהי "חרדיות אמיתית". בנובמבר 2025 פסק בוררות דרמטי של השופט בדימוס דוד חשין מבקש לעשות סוף לסכסוך. בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת אלי ביתאן — בוגר פוניבז’ עיתונאי וקומיקאי. שניהם משקיפים על הגבעה שהפכה לסמל: איך קרה שהמותג פוניבז' שמר על יוקרתו למרות אירועי האלימות וביזוי הרבנים? למה השם "פוניבז'" שווה יותר מקרקע? ומה מספר המשבר הזה על החברה החרדית כולה.

בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם תרצה בלוך, דור שני לחוזרים בתשובה האמריקאים, קופירייטרית ומלווה נשים בהליכי פרידה.דרך הסיפור האישי שלה אנחנו נכנסות לגל התשובה של שנות השבעים: ילדי פרחים אמריקאים שחיפשו משמעות והגיעו לעולם החרדי הליטאי הסגפני. תרצה נולדה כבר בישראל, בתוך ניסיון למחוק את אמריקה שהייתה שם קודם, ניסיון שיצר דור עם זהות מפוצלת: בית עם שאריות מושתקות של תרבות אמריקאית מול חרדיות ליטאית ישראלית, ותחושה מתמשכת של "להיות בין העולמות".

מהפעם הראשונה שבה נתקל במוות כצעיר חסיד נדבורנא, דרך אסון מירון ועד הזירות המדממות של טבח שמחת תורה – מוטי בוקצ׳ין, דובר זק״א ומתנדב מזה שלושה עשורים, פותח צוהר לעולם שכולנו נוטים להדחיק.בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא מספר לאסתי שושן על הרגע שבו הגוף שלו קרס אחרי שבועות של זוועה, על ההתמודדות הנפשית של אלפי מתנדבים שחזרו מהשטח וקרסו, על האמונה שמחזיקה אותם, ועל הצל של משי זהב - המייסד שנפל והותיר ארגון שלם להתמודד עם השבר וההמשך.הוא חולק את ההומור השחור הפנימי ומספר על הנשים המתנדבות בזק"א ועל התמודדותן של נשות המתנדבים מול משא האימה של בני זוגן.

פייגי כהן, מורה לשעבר, מפקחת במחוז החרדי, חברת הנהלה ומנהלת המו״פ מספרת איך יצאה מחדר המורות בבית יעקב, המירה תארים, נכנסה לאקדמיה ולמשרד החינוך כדי להזיז מערכת מבפנים. בשיחה זו עם אסתי שושן היא מדברת בגלוי על הרגעים הכואבים: האיומים על הילדים בחיידר, הבדידות מול מוסדות חזקים, הביורוקרטיה שמתחפשת לאידאולוגיה והעקשנות להקים מענים למחוננים כשכולם אומרים “צרות של עשירים". זה פרק על הקו האדום בחינוך החרדי: מי מצייר אותו? מי שומר עליו? על אתגרי האברכיות הכלכליים ומחיריהם, ממ״ח, ליבה, נשירה. מעל הכול: מסע אישי־זוגי משפחתי מהבועה הליטאית ללב העשיה בחינוך החרדי המבקש שינויים.

מה תפקידה של התקשורת בעידן שבו “האמת נעשית עדרים עדרים”?אסתי שושן משוחחת עם נתי טוקר – כתב המאקרו־כלכלה של TheMarker, עיתונאי חרדי שצמח מבית המדרש והגיע למרכז התקשורת הכללית.הם מדברים על תפקידה של העיתונות בעיצוב מציאות, על האתגר להיות עיתונאי חרדי מחוץ לגטו התקשורתי, על כלכלה, הנהגה ואחריות אזרחית, ועל השאלה אם שינוי בחברה החרדית יכול לבוא מבפנים – או שצריך סנקציות מבחוץ.

להפרעות קשב יש היבטים רבים בחינוך, ברפואה, בסוציולוגיה בפסיכולוגיה ובפילוסופיה וגם במחשבה היהודית. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם ד"ר חיים דיין – עו"ס קליני, קב"ן במילואים, יו"ר מכון הקשב – על מה קורה כשמסגרות חינוכיות וחברתיות לוחצות על מי שמוחו פועל אחרת מהסטנדרט הקיים. למה כל כך קשה לאבחן בנות עם הפרעת קשב? ואיך מתקיימת דואליות בישיבות שמצד אחד מציבות מסגרת נוקשה ואחידה, אבל עם סטנדרטים יותר רכים להצטיינות והצלחה? השיחה נוגעת במתח שבין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם, באינפלציית האבחונים, בתרבויות ובסוגי אישיות "עגולות" ו"מרובעות", ובשאלה הגדולה – האם שונות היא מחלה שיש לתקן, או הזדמנות לראות את החברה ואת עצמנו קצת אחרת.

נטע כ"ץ, עורך דין ופעיל חברתי, גדל והתחנך בחסידות גור ועבר את כל מסלול החיים הגוראי – חיידר, ישיבה, שידוך ונישואין בגיל צעיר. בפרק הזה של חרדית מדוברת הוא משחזר עם אסתי שושן את החוויות שעיצבו את עולמו, ומדבר על מנגנוני המשמעת והציות של הקהילה – איך הם חודרים אל הנפש, מעצבים את המשפחה ואת הזהות האישית, ובסופו של דבר מתרגמים גם לכוח פוליטי שמותיר חותם על החרדיות ועל החברה הישראלית כולה. השיחה איתו היא מסע אישי־ציבורי: מן הבית הגוראי ועד לעשייה המשפטית והחברתית שלו כיום, ניסיון לחשוף את המחירים לצד ההישגים ולשאול שאלות רחבות על חירות, אמונה וכוח.

ישיבה חרדית שנראית מבחוץ כמו כל ישיבה אחרת – חליפה שחורה, סדרי לימוד, דפי גמרא. אבל מתחת לפני השטח מתרחש משהו אחר: חיבור לא מובן מאליו בין תורה ומעשה, לימודי חול ושירות צבאי לכתחילה ולא בדיעבד. בחורים שגדלו בעולם הישיבות החרדי בוחרים להרחיב את הזהות שלהם, להיות חלק מהסיפור הישראלי – מבלי לוותר על עומק הלימוד ועל זהותם החרדית. בפרק הזה אסתי שושן משוחחת עם משה פריגן, מנכ"ל רשת ישיבות ההסדר החרדיות דרך חיים, על איך נראה היום־יום בישיבה כזו, למה תלמידים מצטיינים מחפשים גם תואר אקדמי וגם שירות צבאי ומה זה אומר על דור חדש שמבקש לפרק את הגבול הישן שבין קודש לחול ומייצר סמכות רבנית תורנית חדשה.

כשהדמוגרפיה החרדית החלה להיתפס כאיום בעיני מקבלי ההחלטות במדינה, נבנו "תוכניות תיקון" לחרדים. מכוני מחקר וחוקרי חרדיות חילונים קיבלו תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות – כשהקו המנחה היה להשקיע במיינסטרים החרדי: לשתף פעולה עם שומרי הסף הפוליטיים והעסקניים, ובמקביל להשתיק את הקולות המהפכניים מבפנים, אלה שדרשו תיקוני עומק אמיתיים. התוצאה, כצפוי, לא הייתה תיקון אלא החרפה של הבעיה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את פנינה פויפר – מנכ"לית "הציבור החרדי ממלכתי", פעילה חברתית ופוליטית – לשיחה על התופעה הזו ועל ההשלכות שלה: האכזבה מהחרדים החדשים, פערי המעמדות, חסמי הליבה של גברים חרדים, וגם דיון פמיניסטי מפתיע על מה שאפשר לכנות "דיכוי הגבר החרדי".